Tired of all

לפני ארבע או חמש שנים, הלכנו לחפש עבודה בכפר השעשועים

המוכר שם היה מין טיפוס מזדקן ותמהוני באזור גיל ה30, שלא הפסיק לבהות לבחורות בציצים, וגרם לנו לא לרצות לעבוד שם,ולברוח.

ועכשיו חיפשתי עבודה, ועברתי שם

אחרי שעברו 5 שנים, ובזמן הזה סיימתי תיכון, עשיתי בגרויות, התגייסתי, השתחררתי, עשיתי פסיכומטרי, טסתי לחו"ל ל4 חודשים, קרו כל כך הרבה דברים והחיים שלי השתנו לחלוטין

והבחור הזה עדיין שם, עובד באותה חנות רקובה,  יושב באותה נקודה ובוהה בציצים של כל הבחורות שמדברות איתו, וגם באלה שלא.

וזה גרם לי לחשוב..

בסופו של דבר, רובנו מפסיקים להתפתח ופשוט מגיעים לשלב שבו החיים שלנו נראים אותו הדבר במשך כל כך הרבה שנים, בלי שום שינוי משמעותי שנראה לעין. חוץ מהזדקנות. יום אחרי יום.

זה לא מבאס רצח?!

אההה מה עושיםםםםםם