והפעם, סיפור פילוסופי + התבוננות פנימית מעמיקה:
בתחילת הסיפור ישנו מיליארדר.
המיליארדר נרדף זמן רב בידי שודדים, שמאיימים על חייו.
בסופו של המרדף הוא מצליח לברוח ונורה בכתף תוך כדי מנוסה.
אדם טוב לב שעובר במקום, רואה אדם במצוקה. אדם שנראה כמו קבצן. אדם פצוע ותשוש.
האדם טוב הלב לוקח את המילארדר לביתו בלי לדעת מיהו.
הוא מוציא ממנו את הקליע, מטפל בפצעיו, מאכיל ומשקה אותו בכל אשר יש לו. הוא מציע לו מיטה לנוח בה.
המיליארדר נח אצלו כמה ימים ולמרות שהם מתחברים, המיליארדר לא מסגיר את זהותו.
כשהמליארדר מרגיש יותר טוב, הוא מחליט לחזור לחייו האמיתיים.
הוא נפרד מהאדם טוב הלב בחמימות.
האדם הטוב מלווה אותו כל הדרך עד לדרך הראשית.
שם המילארדר מודה לו מכל הלב, ומספר לו שהוא השאיר לו משהו קטן תחת למיטה.
האדם חוזר לביתו ומסתכל מתחת למיטה.
הוא מגלה שם תיק שחור ובו מיליון דולר.
כך נולד לו מיליונר חדש!
כעבור שנה המליארדר מגיע לבית המליונר (שעדיין גר באותו המקום).
הם יוצאים לסעודה מאוד מפוארת ומאוד יקרה.
בהנחה שהם לא יתחלקו בחשבון, מי צריך להזמין את מי?
המיליארדר שחייב לאדם טוב הלב? או שמא, שילם את חובו?
המיליונר שחייב למליארדר? או שמא הוא קיבל את שכרו בצדק?
אשמח לתגובות!