לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חצ"ס - חומוס, צ'יפס, סלט


הגיגים, מחשבות, תהיות והתבוננות פנימית עמוקה - וגם קצת על עסקים. בלוג עם קריצה.... בקיצור - אי מייל מחנטרש על מה שבא לו, איך שבא לו, כשבא לו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

Minority Report


הרגשתי מאוד לא בנוח כשחזרתי למכוניתי היום ולא היה לי דו"ח חנייה על המכונית.

 

המשפט האידיוטי הזה, ישמע פחות אידיוטי אחרי הסיפור (האידיוטי) הבא.

מעשה שהיה כך היה:

 

נסעתי היום לחברים שגרים בת"א (חברים, מי היה מאמין שיש לי, ועוד ברבים!)

השעה היתה 21:00.

החל מ22:00 החנייה בחניוני ת"א באיזור הנ"ל הינה בחינם.

 

לא היה לי שום רצון בעולם לשלם 15 ש"ח על שעת חנייה (שילוב קטלני של עקרון מטופש וקמצנות בלתי מוסברת)

אבל בכל זאת מצאתי את עצמי בדרך לחניון....

 

יד האלהים (או שזה היה איבר אחר) בחרה להתערב ומול היעד המבוצר חיכה לי מקום חנייה.

לא סתם מקום חנייה (סתם מקום חנייה אבל אני דרמה קווין, אז תנו לי!)

לא סתם מקום חנייה כי אם מקום רחב ונוח לחנייה (אפילו לא היה צורך בחנייה ברוורס!) מואר באור יקרות וללא אפשרות לחיריוני יונים!

 

מקומות כאלה לא תמצאו בשום חניון! מקום חנייה שאפילו טו מאצ' לכרכרה של סינדרלה!

 

אז חניתי.

 

שאלתי את עצמי: "האם אפשר לשים כרטיס חנייה בכחול לבן בשעות כאלה. או שזו חנייה איזורית בלבד ושום נס לא יעזור."

התבוננות מהירה באוטו שמאחורי (ובעיקר עיון מדוקדק בדו"ח שעליו) סיפקה חיש מהר את התשובה.

 

שום דבר לא יעזור. המקום הינו לתל אביבים בלבד! (ותודה לחולדאי שהביאני עד הלום)

 

החלטתי שמה שטוב בשביל סינדרלה טוב אפילו בשבילי (כל עוד זה לא בא בצבע ורוד או שזה עשוי מזכוכית)

 

ניצוץ של גאונות נחת עלי (קורה מפעם לפעם)

 

הרי פקחית החנייה החיננית עם המיני הקצרצר והמראה המשגע (הקופה השעירה שעוברת ודופקת דוחות) כבר עברה!

(הצצתי בדו"ח של האוטו מאחורי) "היא כבר היתה כאן בשש וחצי!"

 

"שיט, יש סיכוי שהיא תחזור" (אולי היא שכחה את הבננה שלה מתחת לאוטו?)

 

שוב, נחת עלי ניצוץ של גאונות (כבר אמרתי שזה קורה, אבל פעמיים ביום + מקום חנייה בת"א? זהו יום למילוי לוטו!!!)

 

חיש לקחתי את הדו"ח של האוטו מאחורי והדבקתי למכוניתי!

 

א. אם יראו את הדו"ח על מכוניתי, יחשבו שכבר קיבלתי דו"ח וידלגו לאוטו הבא (זה שמאחורי) הרי פקחים, כמו שוטרים, מסתובבים בזוגות. אחד שקורא דוחות ואחד שכותב דוחות. בשעות מאוחרות שכאלה יש רק את אלו שכותבים. 

ב. זה שקיבל דו"ח ועכשיו אין לו - אם יקבל עוד אחד הרי ישלם על אחד בכל מקרה.

 

WIN WIN כמו שנאמר בספרות.

 

מרוצה וטוב לב, חשבתי לעצמי "אי מייל, חזרת לעצמך בחור!". גם דפקת את עיריית ת"א. גם חסכת 15 ש"ח וגם עשית זאת בעזרת כלים שהניח הבורא (חולדאי) מול מפתן מכוניתך.

 

כמובן שהאוטו שחנה מאחורי והדו"ח לא היו שם כשחזרתי.

רק לי דבר כזה יכול לקרות.... (מזל שלא עשו לי פנצ'ר או "חתימה" עם המפתח)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי אי מייל , 16/3/2005 23:46   בקטגוריות אופטימי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  אי מייל

מין: זכר




7,200
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאי מייל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אי מייל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)