חצ"ס - חומוס, צ'יפס, סלט

שוב אני כאן בפינתי: "איזה עוד דברים מוזרים יכולים לקרות לבן אדם אחד?" (רמז לאנשים מחולון: יש כאלה שחושבים שאני בן אדם...)

מקרה שהיה:

לפני כחודש ומחצה ברוחות החורף העזות (עזות יחסית לשבועיים חורף בשנה) עף עוד חפץ מהשכנים מלמעלה.

כן, אני גר בבית משותף.

לא פעם אמרתי לשכנים מהקומה מעל, שאם לא אכפת להם, לא ישימו דברים על אדן החלון שכן באות רוחות שובבות ומפילות את אותם הדברים אל מרפסת דירתי החביבה.

השכנים קיבלו את הדין (או כך לפחות נדמה), לא לפני שזכיתי ב:

2 זוגות כפכפים (אחד דמוי סנדלים)

1 דלי

1 מקל של מטאטא

1 מחזיק של מקל של מטאטא (חפץ זה הגיע כחודשיים אחרי המקל!)

1 כיפה

1 זוג נעליים

2 תחתיות של עציצים

1 מאפרה

כנראה שהייתי צריך לחשוד בחששנים העליונים: ללא מאפרה בדירתם הם זרקו את בדלי הסיגריות ישר לתוך המרפסת (הם כנראה ניסו לקלוע לתוך המאפרה שהם הפילו - העובדה שניקיתי את המרפסת מהמאפרה כעבור שבוע לא גרמה להם להפסיק ונסות לקלוע אליה)

שלא תבינו לא נכון, אני בעד שכנות טובה (אפילו החזרתי להם זוג כפכפים וכיפה, למרות שהיה נדמה לי שהם בכלל לא היו מעוניינים בהם מלכתחילה...)

הקש ששבר את גב השולחן היה האדנית:

משפחת זיחמיק (או ככה לפחות אני קורא להם) הניחה אדנית, על אדן החלון.

אין מקום יותר טוב לאדנית שכן מכאן שמה!

אולם לעניות דעתי הסימנים המוקדמים היו צריכים להדליק נורות אזהרה אצל המשפחה החביבה: דברים נוטים ליפול מאדן החלון שלהם!

ובכן, לא עזרו תחנוני ומשפחת זיחמיק החליטה לקשט חלונה באדנית.

אלו היו יומיים של יופי חלוני עילאי עד אשר אותו ערב חורפי בו התעופפה האדנית ופיצחה את השולחן שלי ז"ל שעמד לתומו במרפסת.

חבל, דווקא היה שולחן יפה!

האדנית נשברה וכל האדמה שבה התעופפה לכל עבר (כולל חתיכות אדנית דוקרניות)

אכן מראות קשים.

משום מה חשבתי לתומי שמשפחת זיחמיק תיקח את האדנית שלה מביתי. אולם התבדיתי.

כנראה שאין להם צורך באדנית שבורה.

אולי תתכבד המשפחה הנכבדה ותבקש סליחה או שתברר האם מישהו נפגע?

כנראה חשבו שנפגעתי אנושות ומתתי ואין צורך להעיר את המתים (משחק מילים קטנטן?)

שבוע שכבה האדנית ללא רופא.

כעבור שבוע נשברתי ודפקתי על דלתם.

האישה ענתה. להפתעתי לא ידעה שאבדה לה האדנית שכה קישטה את חלונה!

האם חוש האסטטיקה שהיה לה נפגע במהלך הסערה של השבוע שעבר?

האם בעלה הוא בעל אותו חוש אסטטתי? האם נפל הוא למשכב ולא שם לב למפגע החלוני?

זאת לעולם לא נדע.

האישה הבטיחה לסור ולסדר את אשר ארע תוך יום.

אכן היא באה, אך הסתבר לה שהמשימה מאוד סבוכה ורק בעלה יוכל לסדר את האדנית או לנקות את הלכלוך שכן מלאכת הניקיון היתה זרה לה.

עבר עוד שבוע ועוד שבועיים, חזרתי אל אותה משפחה וגם הפעם הבעל היה נעדר.

האישה הסבירה לי שקשה לתפוס את בעלה (משחק אותה קשה להשגה, כמו שאומרים) ושהוא יבוא ויסדר את הבאלגן.

טסתי לחו"ל.

חזרתי.

וכלום...

החלטתי לעשות מעשה: (ככה מתחילות כל הצרות שלי וגם כל הסיפורים...)

לקחתי את האדנית, טיפסתי (במעלית!) קומה שלמה למעלה, והנחתי את האדנית אל מפתן דלתם. בליווי אדמת אדנית משובחת.

לקחתי שבר דוקרני מהאדנית (שנראה כמו להב ארוך של סכין) ובעזרת אותה "סכין" מאולתרת הצמדתי פתק לאדמת האדנית.

על הפתק היה כתוב:

"מצוות השבת אבדה"

שנזכה לעוד מצוות רבות

רבי אימייל יבדל"א