חצ"ס - חומוס, צ'יפס, סלט

טוב, אז אני לא הבחור הכי מסודר בעולם.

מודה!

הפעם אספר לכם איך הבלגן הציל אותי השבוע ממוות כמעט בטוח (ואם לא - אז חיים ביסורי תופת)

כשנכנסתי לגור בחדרי החביב, חבר טוב עזר לי להרכיב ארון שקיבלתי במתנה מחבר טוב אחר (חברים טובים זה דבר חשוב מסתבר).

לא אדע אם הארון היה עקום עוד בלידתו או שיכולת ההרכבה של החבר הראשון עקומה עוד מלידתו - על כן, נניח את הראשון (ונמנע מסיכון חברות)

מגירות הארון העקמומי לא נסגרות כ"כ טוב ודלתות ההזזה חורקות שיניים בתנועה (מי אמר צ'יטי צ'יטי בנג בנג?)

אתמול קרה המקרה:

דלת הארון הכבדה (זו עם המראה החיצונית הענקית) החליטה שאין לה כל רצון לחיות כמו רכבת על מסילה, פרשה לה כנפיים כמו מטוס ודאתה לה לאט לאט (כמו דאון, ב100 קמש בערך) לכיוון הרצפה. (הפוסט הכי תחבורתי שלי מאז זה)

היא נחתה בבום על קולי על שקית ענקית של כביסה (9 קילו) שהיתה על הרצפה יחד עם דברים אחרים.

כן, השקית בלמה את הנפילה ומנעה מהדלת ליפול עלי ומזכוכיות של מראה בגודל טלוויזיה 42 אינץ', לתקוף אותי חזיתית.

אין צורך לספר שהשקית התפוצצה מעוצמת המכה ונשמע בום על קולי נוסף. (2 במחיר אחד!)

בזכות הבלגן, חיי ניצלו

על כן אנצור אותו בחיי (משחק מילים קטן?)

נ.ב

איזה בלגן פה! מישהו הזיז את הגבינה שלי?