חצ"ס - חומוס, צ'יפס, סלט

והיום סיפור לפורים:

בדרך לבדיקות הדם א' (הכינוי המלא שמור במערכת) גיליתה לחרדתה שהיא חמישית בתור (פורים אז אפשר לכתוב כנקבה)

להלן סיפורה המזעזע:

אחרי ששני הקורבנות התורנים הראשונים נכנסו, שני הקורבנות השניים (מקומות 3 ו4 לבעלי בגרות אקסטרנית) העבירו לי מסר בזו הלשון:

"אני מחכה לשולה שתצא מבית המרקחת" וגם "תיכנסי תיכנסי, אני לא ממהרת".

בעוד אני לא מתלבטת לשנייה, אני ממהרת להיכנס לחדר האחות ריבקה (כמו רבקה, אבל עם י')

האזהרות למה שקרה בחדר ההוא היו לאורך כל הדרך:

1. בחור חרדי שעמד כ100 מטר מצומת מרכזית (ליד מצלמת מהירות על כביש 4!) עמד באופן משונה משהו:

הוא עמד לו עם תיק וחילל בחלילית להנאתו.

הבחור לא נראה כברסלביאי (נ נח נחמ נחמן מאולף)  אבל הוא ממש נ-ה-נ-ה מהחלילית שלו

הוא היה בכזה טראנס - נראה כאילו אותו בחור ביצע התנתקות חד-צדדית מהשכל שלו.

2. האנשים שויתרו לי בנחמדות על התור שלהם כדי לא להיכנס לריבקה אלא לאחות הרחמנייה שושנה. הלו? זה נורת אזהרה ממש חזקה אם מישהו בישראל מוותר על התור שלו. שני אנשים זה כבר אורגן אורות!

3. כשהאחות ריבקה ביקשה שאפנה לה את המרפק כדי שהיא תוכל לבצע לי הקזת דם מהמרפק לצורך הבדיקה. (מה? היא כמו משה רבנו שהוציא מים מהסלע, תוציא לי דם מהמרפק?)

4. העובדה היותר מצערת: תוך כדי בקשתה המוזרה עם המרפק שאלה האחות המקצועית: "שתית היום, חמודה?".

רגע!!! ואם לא שתיתי המרפק שלי פחות נפוח ויותר קל למצוא בו ורידים?

כשביקשתי שתבצע בדיקת דם כדרך הטבע (לא בתחת יא חולים! בחלק הפנימי של הזרוע!) היא הסכימה לבסוף.

היא מאוד שמחה למצוא מישהי חכמה כמוני,

מישהי שיכולה ללמד אפילו את הוד אחיותה משהו חדש על רפואה מודרנית.

כמעט ונרגעתי. (עוד טעות חמורה!)

היא נאלצה לבצע בי 5 דקירות נוספות. 2 מתוכן יצרו לי שטפי דם כחולים/סגולים/שחורים כאלה (בצורות מאוד מעניינות אני חייבת לציין)

אני שוב נראתי כמו חליל (לא כשם ערבי! כי דווקא התגלחתי) נראיתי כמו נרקומנ/ית ממש משופשפ/ת.

אין ספק, הרגשתי מחוללת!

יש למישהו שקל להגיע לבאר שבע?

פורים שמח!