לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חצ"ס - חומוס, צ'יפס, סלט


הגיגים, מחשבות, תהיות והתבוננות פנימית עמוקה - וגם קצת על עסקים. בלוג עם קריצה.... בקיצור - אי מייל מחנטרש על מה שבא לו, איך שבא לו, כשבא לו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2005

שנינות של צהריים!


היום באחת לפני הצהריים,

הלכנו עם שמעון לאכול

ובדרך ראינו...

שהמזנון של חיים סגור.

 

זה לא כ"כ נעים לראות מזנון סגור

זה עוד פחות נעים לראות מזנון סגור

זה ממש לא נעים לראות מזנון סגור

כשצריך לאכול אוכל בטעם של טמבור...

 

 

 

סיפורנו מתחיל כשישבנו החבר'ה בעבודה ואכלנו בקפיטריה:

אני הזמנתי אוכל סיני.

אין ספק שמדובר בסוג של טעות.

בד"כ יש לו טעם אכיל פלאס.

היום הוא הזכיר טעם של כלב מבושל (לא שאי פעם טעמתי, אבל אם הייתי טועם, לבטח זה היה זה...

אני נשבע ששמעתי "האו!" כשנעצתי את המזלג בחוזקה!)

 

מייד הבנתי: אם מדובר בכלב/אוכל סיני. הרי שאני אוכל כלב "פקינז"!

 

מייד התעוררה השאלה הקשה: אם אני אוכל פקינז סיני - האם אני תאילנדי?

 

(ועל כך אמרו במשחק מכור: "איך אומרים תמים בתאילנדית? פתאיי!")

 

נ.ב

איך אומרים "שחום-עור נשנשן"? כוש-כושון.

 

נ.ב2 "תראו מה מצאתי!" התעדכן...

נכתב על ידי אי מייל , 1/5/2005 21:45   בקטגוריות עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  אי מייל

מין: זכר




7,200
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאי מייל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אי מייל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)