וואלההה..אני דופקת עדכון אחרי בערך...חצי שנה שלא נגעתי בבלוג הזה..אני גם אגיד לכם למה...כי החיים שלי היו מרוכזים סביב סטס קפלון!...
וחייתי בחלום...אהבתי לאהוב...ועוד יותר להיות נאהבת...בקיצור..הייתי מאושרת...
הייתי כל הזמן שמחה...מחייכת...בקיצור..כמו שאמרתי..מאושרת!!!!!!!!!!!!
עד..שיום נפלא אחד..לפני כמעט חודשיים...הילד המהמם הזה...הרס לי את החשק לחיות! ואל תגידו לי עכשיו שאני מגזימה...וואלה כן..אני כן מגזימה והבנתי את זה עם הזמן...אבל באותו רגע..שנפרדנו...הרגשתי שכל מה שאני רוצה...זה למות!...אבל תכלס...עד כמה שאני אוהבת אותו...הוא ממש ממש ממש לא שווה את זה!...ואני בכל יום מבינה את זה יותר ויותר טוב..אחרי כל ריב שלנו..אני מבינה יותר ויותר עד כמה שהוא לא שווה שאני אסבול בגללו...אני מתחרטת על כל דמעה שיוצאת לי מהעיניים כשאני נזכרת בו...כןןן אני סתומההה או שלא...אני סתם מאוהבת...ביום אחד..בתוך 2 דקות...הרס לי את החיים למשך חודשיים...מזל שאני חזקה...שידעתי לשים עליו פססססס...לפני שאני אתשגע סופית..כל הקטע המעצבן...זה שאני לא מצליחה להתגבר עליו...אני רואה אותו כל יום בבית ספר...ומנסה לברוח כל הזמן...יש לי פחד להתקרב אליו...תכלס להגיד לכם..הוא ילד ממש ממש נשמה...הוא דואג..לי במיוחד...חחחח...וכשאוהב...אז אוהב עד הסוף...אבל כשלא...והשנייה כן...אז זה הסבל הכי גדול...הוא מנסההההה..(רק מנסה!) לא לפגוע או ככה לפחות או אומר...אולי לא בכוונה...אבל הוא פוגע..ופוגע בנקודות הכי כואבות...כאילו שהוא עושה את זה בכוונה...בכל ריב...או כל פגיעה כזאת הוא מרחיק אותי ממנו..אולי זה מה שהוא רוצה שאני ארד ממנו סוף סוף...אני לא יכולה לתאר את הכעס שיש לי בלב...אני מפחדת יום אחד להתפוצץ...וכשאני מנסה לדבר איתו ולהוציא את זה...הוא לא רוצה לשמוע...או שמרוב הכמות שיש לי להגיד לו אני שוכחת...אפילו לפני חודש...כשכבר הייתי בסבל שלי...הייתי נזכרת בו..היה לי כואב..אבל נעים..ועכשיו...מרוב כל הפגיעות שלו...אני נזכרת בו...והדבר היחיד שאני מרגישה...חוץ מהאהבה האמיתית שאני מרגישה כלפיו...חוץ ממנה..אני מרגישה גועל...אני מרגישה שהלב שלי אוהב אותו אבל דוחה אותו גם בו זמנית...אבל עדיין..אני מאושרת כשהוא מתקשר...או כשהוא מתקרב בבית סספר..כמו מפגרת..אני נכנעת לכל דבר שהוא אומר לי..או נמסה מכל מחמאה שלו...אני שונאת את עצמי על זה...היום רבתי איתו התקשרתי אליו הוא אמר שהוא לא רוצה לדבר איתי וניתק לי בפנים...ואני במקום לשלוח אותו...הכי רחוק שאפשר..התקשרתי אליו בחזרה...אני שונאת את עצמייי...ואותו עוד יותר על מה שהוא גורם לי...!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
