Letters From Felix
It is your mind that creates this world |
| 6/2008
Ireland
הוא שכב במיטה כתב את החיים שלו דקה אחר דקה שעה אחר שעה יום אחר יום במשפט אחד ארוך חסר סימני פיסוק ובלי נקודות.
כי כבר ימים שלמים שהוא לא ישן. כשאתה לא ישן אין לדברים סוף, אין התחלה. זריחות ושקיעות ומדרגות נעות שזזות גם כשהקניון ריק. בלי הפסקה.
הטוב והרע והגעגועים והריגושים והשיכרות וההאנג אובר - בלי פסיקים - הכל מתערבב.
החוויות הצטברו לו והוא כבר לא הבדיל בין דבר אחד לשני.
והוא שומע על אנשים אחרים חולמים ומגשימים, אבל הוא לא זוכר איך זה לחלום. אז הוא אוגר.
ועכשיו הוא על סף פיצוץ. מתוח עד הקצה וצריך לקבל החלטה. הוא מפסיק הכל ונותן לזה להשתחרר או עושה את הצעד האחרון והופך למשהו חדש. משהו שהוא לא מכיר ופוחד ממנו, משהו שהוא מעבר למחלה, מעבר לעבודת נגרות קטנה שתתקן אותו.
"אנשים צריכים אותך. פנים מחכות שתגע בהן. לבבות מחכים שתמלא אותם."
אירלנד, הנה אני בא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
