כל הנחלים זורמים לים...

כתבתי פוסט מאוד יקר לליבי על הגיבוש לוחמות שעשיתי בתחילת השבוע... אבל כמובן שהוא נמחק לי באכזריות. זה קרה לי כבר פעמיים... אז התחלתי בשיטת "לכתוב את הפוסט בWORD ואז אח"כ להעתיק אותו לבלוג"...

בכל מקרה, אני אסכם בזה שהגיבוש הוא החוויה הכי משמעותית שעברתי בחיים (בינתיים... יש עוד טירונות :). אני בהחלט יכולה לחלק את החיים שלי ללפני הגיבוש ואחרי הגיבוש.

לפני שיצאתי נאוה הודיעה לי שהיא לא תצא איתי ומצד אחד די התבאסתי ומאוד קיוויתי שכשאני אחזור אני אוכל להגיד לה- פספסת. היית צריכה לצאת. מה שאני יכולה להגיד לה עכשיו זה שבי, תבני מכונת זמן, כי את בחיים לא תחווי משהו כמו הגיבוש. הגיבוש גרם לי לאושר והעובדה שהוא גרם לי לאושר גורמת לי אושר. אז בקיצור אני מאושרת.

אתם בחיים לא תוכלו להבין את זה אם לא הייתם שם. אתם בחיים לא תבינו איך כל המנטאליות שלך משתנה תוך שניות. מכירים את זה שאתם בטיול שנתי עם הכיתה והמורה מביאה ג'ריקן וכולם בורחים ממנו? ואף אחד לא מסכים להחזיק אותו אפילו אם יש עוד 2 צעדים עד לאוטובוס?

אז אני מדברת איתכם על 13 בנות ששאלו כל דקה בערך אם מישהי צריכה שיחליפו אותה. ואתה רואה על הפרצוף שלהן שאין להן באמת את הכוח לזה. עוד שנייה הן מתעלפות וכבר שעתיים כולנו לא שתינו- אבל הן יציעו והן אפילו יתעקשו ואם תגידי לא- הם ישאלו שוב עוד כמה דקות. ואת, שסוחבת את האלונקה כבר קילומטר וחצי, הכתף שלך כחולה, השרירים שלך תפוסים, הורידים שלך כבר התפוצצו, הגרון שלך צועק למים, הרגליים שלך כל כך חלשות, ואת תגידי- לא. אני אסחב. תנוחי. תשתי את מה שנשאר לי במימייה. אנחנו נעבור את זה, את תראי.

איך אפשר שכשבנאדם שמטרטר אותך יומיים ומוחק לך את כל הגאווה שיש לך, אתה תפתח אליו תחושת כבוד עצומה ובכלל לא תשנא אותו. איך אפשר להסתדר עם 13 בנות שבאו מעולמות שונים.

איך 13 בנות שלא מכירות אחת את השנייה יפסידו דקה במבחן הכושר שלהן רק כדי למשוך אותך איתן כדי שגם לך תהיה תוצאה טובה. איך בנות שלא מכירות אחת את השנייה חולקות משהו כל כך משמעותי יחד.

איך בנות שבאו מעולם שבורח מהג'ריקן ידחפו אותך ויעצרו כדי לעודד אותך ויעזרו לך כשאת על הקרשים, רק כי הן רוצות שתעברי את הגיבוש הזה.

אתם לא מודעים למה אתם מסוגלים לעשות ובמה אתם מסוגלים לעמוד עד שאתם לא יוצאים לגיבוש. אתם לא מבינים כמה דברים אפשר לעשות בדקה. אתם לא מבינים איך 5 דקות זה הרבה זמן. כל כך הרבה זמן. איך 20 שניות זה כל כך הרבה זמן.

אנשים, צאו לגיבוש. גם אם אתם פציפיסטים, אנטי צבא, שונאי חקי ואלרגים לאבק- צאו לגיבוש. זה ישנה לכם את החיים. זה ישנה אתכם. תעשו לעצמכם טובה וצאו. ובאמת שאני לא נותנת קרדיט לדברים שלא מגיע להם. לא הרבה דברים משפיעים עלי. צאו לגיבוש!