| |
|
| 7/2010
זה הקיץ האחרון שלי איתכם
זה מה שפזמתי כשיצאתי להצטרף למסיבת הרביעי ביולי המסורתית של
הבלוק שלנו. משהו מיוחד מיחד.
מי שלא יודע במה מדובר, המסיבה
המקבילה לפני חמש שנים. זה פוסט שאני אוהבת, ויכולתי להשתמש באותן
תמונות, וכמעט אותו תאור, אבל בכל זאת אוסיף קצת אקטואליה.
חמש שנים, וואו!
מר סמית' מהפוסט ההוא (טוב זה לא ממש שמו) הזדקן. הוא עדיין הוא, אבל
מוחלש, ועדיין מכהן כנשיא הבלוק הבלתי מוכתר.
באמצע המסיבה הבן שלו ניגש עלי ואמר לי "המון צודה על איך שאת מתיחסת
להורים שלי" ואני הייתי קצת מופתעת. אני לא רוצה להתיפיף פה ובעקיפין לרמוז
כמה אני נהדרת, אבל לא חושבת שעשיתי משהו מיוחד, חוץ משאני באמת אוהבת
אותם. אני חושבת שהם מקבלים אותי יפה!
והיו ילדים וזקנים, והיה על-האש, ובלוני מים, ומשחקים, וחידון, ופצצים (אבל
הפעם בלי המנטוס בקולה).
וזהו, פעם אחרונה. אני נעשית רכיכה רגשנית.
היום בטעות הגיעה המכולה. הרי הזזנו
את התאריך לעוד חודש. נכנסתי הבית כדי להרים טלפונים ולברר וכשיצאתי ראיתי
את מר סמית' ליד המשאית, אומר לנהג: לך מפה, היא לא צריכה מכולה. היא לא
הולכת.
שלולית, אני אומרת לכם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
