ובכן רבותי, התקדמות חסרת תקדים! זה עתה סיימתי את כוס הקפוצ'ינו (נדמה לי שבעגה המקומית קוראים לזה "הפוך") הראשונה בית החדש שלי.

הבה נבחון את העובדות המפורטות במשפט הראשון.

- הכיצד רק עכשיו? מאיפוא כח ההתאפקות?

ובכן, פעולה סבוכה שמצריכה תקיעת טרנספורמטור ענק בשקע החשמלי וחיבור מכונת האספרסו אליו, פעולה שיכולה להחשב באחריות גברית במקומות מסוימים שהרי זה תחת סעיף "חשמל וחישוב וואלטים".

ובכן סעיף זה  נופל במשפחת צדקת על שרה. שרה היא אישה טיפוסית שהמילה טרנספורמטור שמעביר וולטים מ-220 ל120 ואלט נראית לך קצת מאיימת מחכה שהעזר שכנגד יתפוס יוזמה. אבל עזר, מה אכפת לו מאספרסו? או מוואלטים?

כמובן שבסופו של דבר זו פעולה פשוטה ביותר ואני נתקעת רק על הסוגיה האם ישראל זה 220 או 240 וואלט? (כי רשמית זה 230).

הקפה היה סטארבאק שהבאתי איתי. לא שזו מציאה גדולה, אבל זה נוסטלגי-ריגשי.

- נמשיך לסוגיית הלשונית של תרגומי סוגי קפה. היתכן שמלצרית במסעדה עיברית לא תדע מה פרוש המילה "די-קאף"? כלומר דעו לכם שאני סנובית לא נורמלית ונפלטות לי מילן לועזיות למכביר בהסך הדעת (אם כי המאזין חושב "מה זאת הבתיה הזאת מחולון עושה אוונטות") אבל די-קאף?

- נמשיך להגדרה "הבית שלי". ממממ.. אולי בפעם אחרת. עדיין לא התרגלתי לריחות ולפאקים של הבית הזה (שהוא בית נחמד מאוד לכל הדעות). גם אייקאה מאכזבים אותי מאוד והמלאי של המדפים שבחרתי אינו מתמלא כבר שבועיים.

ובנתיים אני מטיילת לי בין בת-מצוות, הלוויות ועסקנות פוליטית.

כן כן. אני! סיפור שהיה כך היה.

בימי הראשונים כאן (מה שמשתמע שעכשיו זה כבר לא "הראשונים") קראתי את העיתון המפורסם של חוחש עירי "החישחושיה". כשגמרתי את מדור הרכילות ("הספר המקסים איציק שב מחופשתו באיילת") מצאתי ידיעה קטנה ובה חברת המועצה חמדה מקימה מועצת נשים בעיר המנומנמת, ומיד אמרתי לעצמי "נו מה כבר יש לי לעשות". בפגישת הההשקה לא נישנשתי מהעוגות (שהרי ברצוני להפוך מעיגול לאליפסה) אבל הועצמתי ע"י מלכת המלכות אילנה שושן (היא נורא יפה).

תגידו לי, כל עניין ההעצמה הזאת, מתי זה התחיל. כי בשנים האחרונות אני כל הזמן שומעת את המילה הזאת, שלא זכורה לי מהטכניון.

סוף