לא הזכרתי את אברום בבלוג הפתיחה שלי, אז הנה באתי לכפר. אברום, ששמו אברום כמו ששמי שרה , ידוע גם בכינויו אֱל פֶרֶזידנטֶה או "המשמעותי" (שמתי לב שהנשואות פה לא משתמשות במילה המגעילה "בעלי").

אז אברום הוא איש רומנטי. נכון שהיתה מידה מסוימת של אימון במשך השנים  (למשל, שכל פעם אחרי המשפט "איזה כוּסית היתה שם" חייבים להגיד "אבל לא כמוך"). בכל אופן הוא מפנק,  שולח פרחים לעבודה בארועים מסויימים, מתקשר בשביל להגיד דברים יפים סתם כך באמצע היום, משאיר פתקים מתוקים על  הוישרים של המכונית, ואומר באופן תדיר מילים שהאוזן אוהבת לשמוע.

לפני כמה חודשים הוא הכין לי בסודי סודות "ירח דבש שני". לא בתאריך עגול אז זו היתה ממש הפתעה. טוב לא ממש ירח, אבל שני לילות: כשיש שלושה ילדים נראה כמו ירח. הילדים נשארו עם הבייביסטרית המופלאה שלנו, זאת שמתלוננת שאנחנו יוצאים מאוחר מדי והיא לא מספיקה לשחק עם הילדים. (בניכר סבים וסבתות אינם בין הנמצא, לצערי)

וכך יצאנו לנו, ליעד הסודי. 

אברום יודע נפש בהמתו, ולכן בחר מלון קטן ואינטימי צופה לים,על כביש מספר אחד האגדי, דרומית לכרמל . רק נכנסנו לחדר, ומצב רוחי העגמומי עקב הפרידה מהילדים השתפר פלאים. הסתובבתי בחדר כמו חתולה בקערת שמנת ( או ליד הקערה...), מגלה את כל צפונות החדר: השמפניה, השוקולדים, חלוקי המגבת אבל יותר מזה, הנוף המדהים, המראָה שהים משתקף בה, והמיטה הענקית שקרני השמש של אחר הצוהריים ליטפו אותה.

שעות מספר לאחר מכן צפינו בשקיעה מהמפרפסת שלנו. שעתים מהבית וכבר אנחנו בחוץ לארץ! זה היה כל כך

יפה וקיטשי וצילמתי המון תמונות שאי אפשר להראות מרוב קיטש. רק קצת בשביל הטעם.

עם כלות השמש, צעדנו לעבר המסעדה המדוגמת. שהרי זה אזור קולינארי ביותר.  המסעדה היתה במלון שכן, והיתה בה גם תערוכת צילום יפיפיה (יש לזכור שאזור זה  הוא אחד מאזורי הפעילות האהובים על  אנסל אדמס).

 

טיפ למגיעים לסן פרנסיסקו: במלון  The Westin St. Francis  אשר ב-union square   יש מעלית שקופה עם נוף מדהים וגם תערוכונת (תמונות בודדות) של צילומים של אנסל אדמס.  הוא נשכר לצלם את המלון ע"י בעלי המקום לצרכי פרסומת. המעלית והתערוכה מומלצים ביותר!

 

למחרת טיילנו באזור לכוון big-Sur.

 

 

נדמה לי שהגשר הזה מככב בפרסומת של מיצובישי:

ומה הזבוב הזה זומם על הפרפר?

 

הסוואה:

 

כמו בבית: