אני לא בטוחה שאחרי שאני בולגת חודש וכמה ימים הגיע כבר זמן לסיכומים, אבל אני תוהה איך שוחרת שלום צנועה שכמותי (ראו דוגמא בפוסט הקודם), הספיקה כבר להסתכסך בוירטואליה?
בלוגיסט אחד החליט שהתחלתי איתו, והוא בכלל נשוי ומאושר. מאז, למען שלום המשפחה הוא מחרים אותי. האם יתכן שאני משדרת מסרים כל כך לא ברורים? האם משהו בצילומים הסוראליסטים שלי רומז רמיזות חבויות? אז רק להסיר כל ספק: לא מחפשת! גם אם אני כותבת בוא/י איתי לגורן, כוונותי טהורות ויש להתיחס לכך במובן המטפורי.
בלוגיסטית חביבה (באמת) אחרת, חושבת שמחקתי לה תגובית, וזה עוד לפני שעשיתי פרו (אתמול...תודה, תודה). אני מסוקרנת מה היה שם בתגובה שנמחקה, ואם היא באמת חושבת שמחקתי לה וכועסת או סתם לא באה. אז רק להסיר כל ספק: לא מחקתי!
ולמה עשיתי פרו? בעקבות "שיחות" אם אמל"ש ודוד. אמל"ש נתנה רשימה של יתרונות וחסרונות ודוד אמר "בגלל שזה זול".
ועכשיו תסלחו לי. אברום עומד לחזור הביתה כל רגע (לאחר יותר משבוע) ויש לודא שיתדות האוהל מחוזקות דיין, שנעלי הבית מחכות ליד כורסתו האהובה ושכוס המרטיני מזוגה. אלך גם לתרגל את ה"יס דיר" ו "האו ואז יור דֵי, דיר" שלי, שנחלדו קצת.
הבהרה: החלק השני של הפוסט הקודם מבוסס על סרט בו זונה דוהרת לכוון האופק עם אביר על הסוס הלבן. פרטים מלאים בתגובות.