לפני 4 שנים, בביקור בלונדון די הזדעזתי לשתות קפה של סטארבאק באתר תירות לונדוני ידוע, או לראות סניף של גאפ בכיכר מפורסמת לא פחות. הזעזוע נובע מהדאגה לשימור יחודו של "העולם הישן", והשתלטות של מספר מוגבל של מותגי ענק על כל

חלקה טובה.

היתכן שמארה"ב תפתח בשורת הקפה? ומה ערכה המוסף של רשת גאפ לעולם האופנה הארופאי? כשאני מביאה מתנות לתינוקות שנולדו לחברים בארץ, ברור לי שהתג של גאפ יוערך יותר מבגד יפה אחר בלי התוית הנחשקת. מדוע התוית חשובה מהמהות?

בארצות הברית התופעה בולטת במיוחד . בכל עיר, ולו הנידחת ביותר, נמצא מרכז קניות עם אותן חנויות בדיוק.

חשבתי שהתמונה שפירסמתי בפוסט הקודם תעורר איזשהו מחשבה. למתעניינים מומלץ הספר NO LOGO  של נעמי קליין (זה שמו של הספר גם במהדורה העיברית).

חככתי בדעתי עם להוסיף הערה שהתמונה מייצגת סיטואציה שלא היתה ולא נבראה, ונתפרה בעזרת פוטושופ. החלטתי שלא להזהיר משתי סיבות:

-         לקבל פידבק על טיב ההדבקה. בחרתי בנושא השתלטות המותגים לעבודה שעלי להגיש בקורס הצילום הדיגטלי שלי. (שאר התמונות הרבה יותר סוריאליסטיות....)

-         להשתמש בזה כנקודת מוצא לדיון בנושא האתיקה של עיבוד התמונה.

לא השתדלתי לגמרי שהתמונה תראה אמיתית. יש לשאר שהייתי משיגה תוצאות טובות יותר אם הייתי מנסה לשמור על פרופרציה נכונה בין מיימדי 2 הכוסות, אך העדפתי להתאים את גודל הכוסות לסיטואציה (אז נגיד שיש טול ויש גרנדה...).

האם יש צפיה לכנות התמונה בישרא? אני חושבת שנהיה תמימים אם נחשוב שהמילה הכתובה במדיום הזה מצייתת לחוקי אטיקה כלשהם. בכל זאת בעיני זו מן בגידה, כי האופי של הבלוג שלי הוא כזה, והקוראים שלי הם החברים שלי, במידה זו או אחרת, וכמו שהם מאמינים שהארועים שאני מתארת קרו (ובצדק), כך הם משערים שהתמונות שאני מציגה מספרות סיפור אמיתי, ולכן מבחינתי מחובתי לציין שהתמונה הזאת לא אמיתית.

גם בעולם העיתונות של ימינו חוקי האתיקה לגבי עיבוד תמונה אינם ברורים. העיתונים המובילים בעולם חטאו (מי הוטעה ע"י צלם, ומי העלים עין?) כולל הנשיונל ג'אוגראפיק שעל אחד משעריו הוזזו הפרמידות כדי לצור פריים מעניין יותר.

מה מותר ומה אסור? האם מותר לשנות תמונה שמתארת סיפור חדשותי, אם השנוי לא נוגע לסיפור שהיא מספרת? והאם גבול ההשפעה של שינויים בתמונה ברור דיו בשביל לקבל החלטה כזו? צלמים עושים שינויים כגון זה לעיתים קרובות. המניע הוא לא רק לקבל תמלוגים על פרסום תמונה, אלא גם פרסים שמקבלים צילומים טובים במיוחד, ובמקרה זה נבחן לא רק הסיפור שמאחורי התמונה, אלא גם ערכה האומנותי.

דוגמא: http://www.poynter.org/content/content_view.asp?id=28082

אני בטוחה שאתם מקבלים באימיילים (ושולחים הלאה), תמונות רבות מתארות סיטואציות יוצאות דופן. מה אחוז התמונות שמתיחסים סיטואציה אמיתית? האם זה חשוב?

זה עצוב לא? אני לא מתכוונת להמשיך בג'אנר זה של יצירת תמונות "כאילו אמיתיות". אני עושה זאת לצורך הקורס בלבד (וגם שם אני מעדיפה ליצור אבסורדים). עצוב לי לגלות כמה קל לזייף גם למתחילים כמוני, כי אחד הג'אנרים האהובים עלי ביותר הוא תמונה שתופסת רגע (סטייל אלכס ליבק, ועוד כמה בלוגרים), ואיך אפשר להאמין?

אז אני מתנצלת על הרמאות הקטנה, ומבטיחה כנות בעתיד...

ואתם זכרו: לא כל מה שכתוב בעיתון הוא אמת צרופה, ותמונה כבר אינה שווה יותר מאלף מילים!