לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2005

הפוסט של דנה ל' - לא מזייפת.


 

שוב אני צריכה לחפש דירה. רק לפני שבועיים מצאתי את הדירה הזאת, והיא כל כך מצאה חן בעיני עם המטבח המשופץ (ולא באיקאה!), התקרות הגבוהות, והחדרים הענקיים שטופי השמש, שכנראה עיוורה את עיני מלראות את ענת, הדיירת הנוכחית.

לפני שלושה שבועות סיימתי סופסוף את הסיפור עם ניר. סחבתי את זה כמה שיכולתי, כי ראוי היה שאשתמש בו במסיבה, אבל שבועיים לפני המסיבה נשבר לי כבר מלזייף אורגזמות. חברה של חברה של שירה הכירה את ענת שחיפשה שותפה לדירה, וכיוון שהדירה מצאה חן בעניי וגם לא יכולתי לראות יותר את הפרצוף תשעה באב של ניר, קפצתי על המציאה.

אז אתמול היתה המסיבה לזכר העובדה שלפני חודש הוכתרנו כולנו כעורכי דין ממש ממש אמיתיים. כאמור לא היה לי את ניר להתקשט בו, אז החלטתי לדפוק הופעה. שירה שבאה לאסוף אותי (תחבורה עוד לא הספקתי לקנות) אמרה שאני נראית כמו "דפוק אותי! דפוק אותי!". "יאלה, סתמי" אמרתי. בעיני בגדים לא מדברים.

נו מה אני אגיד לכם -  כמובן שהיה חארה. הייתם פעם במסיבה של עורכדינים טריים? אם חוש הומור ברמה של "מתנגד, כבודו",  ודיונים איזה עורך דין מזיין את המתלמדות שלו?

גם עם הבגד שלי דיבר, ללא ספק לא הייתי צריכה להשתמש במילים בשביל להבריח כל מי שניסה לדבר איתי. יש לי את "המבט". באיזשהו שלב נשברתי, אבל שירה היתה עסוקה בשיחה מרתקת על איזשהו פסק דין. כנראה ראו עלי, כי איזשהו בחורצ'יק, שאל אם אני רוצה טראפ הביתה.

אז התחלנו לנסוע, ומיד הבנתי  שנפלתי חזק -  הבחור שיכור לגמרי.ביד אחת  עזרתי לו להחזיק את ההגה, וביד שניה דחפתי את היד שלו שניסתה לגלוש אתם יודעים לאיפוא. אולי הייתי צריכה לקפוץ מיד מהמכונית ולחזור למסיבה, אבל זאת אלטרנטיבה שנראתה לי בלתי נסבלת.

איך שהגענו לבית שלי,הרבצתי ריצה לכוון חדר המדרגות, והוא אחרי. בקושי הצלחתי לפתוח את הדלת של האינטרקום , אבל הוא הצליח להכנס גם. רצתי למעלה (שלוש קומות) למזלי האלקוהול ריכך לו את הרגליים (ואני בטוחה שלא רק אותם), אבל אני הסתבכתי עם המנעול, בדיוק כמו בסרטים. ברגע האחרון הצלחתי להכנס ולהשאיר אותו בחוץ.

הוא לא הפסיק לדפוק על הדלת ולצעוק "תני לי להכנס! תני לי להכנס!" אולי הוא גם אמר שם של משהיא. לא שמתי לב. באיזשהו שלב הוא ירד ושוב עלה אבל כנראה התבלבל בקומה ודפק בקומה השניה. ואז נהיה שקט. אחרי שתי דקות מופיעה ניידת משטרה. אני שומעת את הפולניה מהקומה השנייה אומרת משהו על "השכנות החדשות למעלה", אבל אני שתקתי ואפילו לא הדלקתי את האור. המשטרה עזבה גם.

מזל שענת לא היתה שם.

למחרת בבוקר, השכנה עלתה למעלה ואמרה לי ש"אצלנו לא יהיה כזה דבר, ובאות שתי בחורות, ואני לא ידעת מי הן ומה הן....". פאוזה. הבנתי שזאת שאלה, אבל לא ממש התחשק לי לשתף פעולה אז רק אמרתי "בסדר".

אחרי הצהריים, ענת הגיעה ושמעה את כל הסיפור. הזונה, ירדה לשכנה ואמרה לה ש"אין לך מה לדאוג, אנחנו שתי ערכות דין מכובדות, וזה לא יקרה שוב".

 

אני עם רשעית כזאת לא נשארת לגור אפילו לשניה. איך היא יכלה לגנוב לפולניה הזקנה את התענוג של להגיד בפגישה הבאה של מועדון הפולניות: "אוי גואלד אל תשאלו!"

"מה יש, ברוניה?"

"אוי,  מה אני אעשה? פתחו לי בת זונות בדירה מעלי!, אוי, אוי!".

 

משהו מכיר דירה פנויה? אני מסתדרת בקלות אם כל אחד ומאוד נקיה!

 


הייתי אמורה לפרסם את זה אתמול. אבל שרה הזונה שהבטיחה לארח אותי בבלוג שלה, טענה שאין תקשורת וכל מני תרוצים מהתחת. אז רק רציתי שתדעו, ששרה מכוערת שחבל על הזמן, ובכלל גרה ברישון.

נכתב על ידי , 14/4/2005 06:20  
64 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   6 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



110,015
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשרה הצודקת (ש"צה) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שרה הצודקת (ש"צה) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)