זה פשוט מאוד. שרה גילתה שהיא עדיין משתמשת באותו בגד ים שחצה עמה את האוקינוס בדרך אל הלא נודע, לפני כ-7 שנים (וגם אז לא היה חדש). אמנם צבעו עדיין כחול בוהק, אך יש גבול!
אך אויה – זעקת השבר של שרה בעודה מודדת בגדי ים במיסי'ס (ולא רק בגלל ההדפסים הזקנים שעיטרו את בגד הים), העמיקה את שבר סן-אנדריאס. העמקת שברים באזורים צפופי אוכלוסין גורמת לירידת שוק הנדל"ן. ההשקעות, אם כן מחפשות נתיב אחר, ולכן הבורסה עומדת לגאות. נכון פשוט?
פסח מתקרב בצעדים אימתניים. אני מניחה שכולכם כבר עברתם את השלב של היכן לעשות את הסדר, תוך כדי חישובים מדוייקים אצל מי הייתם בשנה שעברה, היכן עשיתם את ראש השנה,ומי מההורים יותר מקופח.
בתחילת דרכנו פה היינו מאושרים שאנחנו לא בקלחת הזאת, אך מהר מאוד מתברר, שמצבנו לא טוב בהרבה. קבוצות קבוצות מתארגנים הישראלים, ולא מזניחים את שלב הקומבינות וההעלבויות.
לנו בדר"כ יש שותפים קבועים, אך הם אויה, עסוקים בהתחיבויות אחרות. כיוון שאברום החליט מאוחר מדי שרק אנחנו והורי זה לא מספיק בשבילו, גם לא הכנו אלטרנטיבות, ועכשיו כולם תפוסים.
אברום העלה את האפשרות להזמין גויים. אולי את אלה שהזמינו אותנו לחג ההודיה, או את אלה שחגגנו אצלם במסיבת הלואין (משמימה...).
אני קצת נרתעת מלהעביר את חברינו מערכת היסורים הזאת, ולהאריך את הסדר פי שניים כדי שנוכל לתרגם ולהסביר כמה סבלנו (אמא שלי תחגוג בקטע הזה). הפור עוד לא נפל.
ועכשיו לשאלה שחוזרת אצלנו כל פסח: האם חומץ זה חמץ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
