לפני כמה ימים הלכתי לשתות בירה עם החבר'ה מהעבודה. זה לא מאורע של מה בכך בחייה של אם עיבריה בפרברים קליפורניים. ברגע שהמחלקה שלנו בחברת ההי-טאק המהוללת החלה לקרוס, פצחנו בסדרה של מסיבות פרידה (נו טוב, יותר ארוחות פרידה), וסתם ארועי בירה-של-אחר-העבודה.

הפעם הסיבה היא סגירה אמיתית וסופית של הבאסטה.

אני שבקשתי וקיבלתי שחרור מוקדם, לא נפגשת איתם אלה בארועים כאלה,  ולכן נחמד להפגש שוב ולשמוע על כל אחד ולאיפוא פניו מועדות.

היינו משהו כמו ארבעה הודים, שלושה ישראלים (2 ממוצא רוסי ועבדתכם), שני טייואנים ואמריקאי ואספ אחד. לא סתם אמריקאי, אלא אחד שנולד וגדל באותו אזור עצמו! זה כל כך נדיר, שהחלטנו להקים לו שמורה.

ישבתי ליד הבוס שלי, ולא הבנתי למה הוא ממלא לי את הכוס כל הזמן. באיזשהו שלב הוא רצה להסביר לי איך שותים ברוסיה למען חימום האוירה, ראשית שתיה בשילוב ידיים (את זה עברתי) ואז נשיקה. נו באמת!

הוא המשיך לדאוג למפלס הבירה בכוס שלי ולנסות במשל כל הערב. באיזשהו שלב הבנתי שמישהו רמז כאילו השתכרתי באחד מהארועים האלה. איזה שטות! לא השתכרתי אף פעם מאז הצבא! וגם אז זה היה כי התקמצנו וקנינו וודקה זולה – אני לא בעניין של השתכרות, ובטח לא בעניין של נישוק בוסים או בוסים לשעבר, במיוחד אם יש סיכוי שבנקודה מסוימת בעתיד הם אמורים להמליץ עלי (נא להתאפק אם תגובות צפויות לגבי הנקודה הזאת)  .

ההודים האלה, עם בחורה אומרת "זין" או "ציצי" בפומבי (גם אם זה חלק מבדיחה) בטוחים שהיא שיכורה. (ברור לי שט' הפיץ את השמועה הזאת. מה אפשר לצפות מהודי נוצרי שקרוי על שם דיקטטור יגוסלבי?).

בצדי השני ישב ו', הודי שתמיד מצחיק אותי,  ומבקש שאכיר לו ישראליות, אבל לא נראה לי שצריך לדאוג לו. יש לו שארם (ויודע להגיד כמה משפטי מפתח בעיברית). עכשיו הוא הוסיף דרישה שתהיינה עשירות, אבל הרחיב לשוודיות, גרמניות – מה שבא.

חבר שלו ר', שישב מולנו, החליט לחזור להודו בעיקבות האהבה. חברה שלו חזרה להודו והוא מתכוון להציעה לה נישואין שלא-דרך-שידוך. לפי מה שהבנתי ממנו יש סכוי גבוה שזה לא יצליח, לכן הוא עסוק בבנית מנגנוני הגנה, תוך כדי תהיות בנושא "מה זאת אהבה" (הוא שאל אותי...). הוא בכלל טיפוס נורא רגיש. הוא למשל זיהה הריון אצל כל ההריוניות אצלנו (כולל אני) מקסימום בשבוע השישי. (אני  ממש יודעת איזה תגובה מתבקשת פה). זה ממש יוצא דופן כשהרבה גברים לא שמים לב שמשהי מסתפרת או מחליפה משקפיים.

אנגהה לא הגיעה.  סוף שבוע ארוך המחוזותנו – יום הזיכרון, והיא בדרך ל-yellow stone.

לא הספקתי לדבר עם כולם. חבל.

כשיצאנו דיברתי עם תמי. תמי אנגהה ואני (ועוד שתי  בנות) נפגשות מדי פעם.

תמי הצטרפה לחברה חודש אחרי, ולפני שפגשתי אותה שמה עורר בי תמיהה. תמי נשמע כמו מישהי שאפשר להחליף איתה מילה או שתיים בשפת הקודש.

מאז למדתי שהסינים (תמי היא טיוונית) הם עם מתחשב מאד (??) וכשהם מגיעים לארה"ב הם בוחרים להם שם חליפי כמו אלכס, אנדרו  תמי או מרגרט.

כך באמצע החיים, אתה ממציא לך שם. לא שם וירטואלי לשימוש במרחב הסייבר אלא שם אמיתי שממולא בטפסים ממשלתיים, וחבריך (לפחות אלה שלא שולטים בסינית)  קוראים לך בו!

כשהיתה תמי בת 23 היא פגשה את הונג'י. זמן קצר לאחר מכן היא הודיעה לו שאם בגיל 30 היא עוד לא נשואה – הם מתחתנים. ואכן כך היה. הם ממש מקסימים  ביחד ויש להם שני ילדים חמודים בצורה מטורפת (הקטנטים הסינים האלה הם שיא המתיקות).   

לתמי יש חוש הומור מצויין (חוץ  מבנושא אחד, אבל לכך נגיע),  והיא הצדקת האמיתית, ואני לא מתכוונת לפראש רולס שהיא היתה  מביאה לי כל פעם שעברה דרך המעדנייה הקוראנית בדרך לעבודה (טעים!). תמי היא קתולית אדוקה, כל שבת היא עסוקה בלמודי הברית החדשה והישנה. היא מפרישה אחוז מסויים ממשכורתה לצדקה.

היא בטוחה שאלוהים מגן על עם ישראל (העם הנבחר?) בסכסוך הנוכחי במזרח התיכון, כמו שהוא מגן עלינו מפני סכנת ההתבוללות והיא מאמינה שאני אגיע לגיהנום (וגם אתם! כן!).

לאנגהה יש עוד סכוי כי כהינדית היא לא "שמעה" על ישו, אבל אני שמעתי גם שמעתי – ולא קיבלתי – דיני אחד, אם כך. אני לא מתווכחת עם גורלי.

פעם בפזיזות שלא תחזור שנית, אמרתי לתמי  "במשך ההיסטוריה מאות אנשים אמרו שהם שלחי האל, ושנים הצליחו יותר מהאחרים – מוחמד וישו."

תמי הביטה בי  בעלבון אבל יותר מזה  בתמהון ואמרה: "אז  איך את מסבירה שהוא הלך על המים?"