כאן תמצאו את החלק ראשון

וכך עוברים ימים ואף שבועות, שרה, באסרטביות בינונית משהו, מנסה למצוא תרוצים להגיע שוב לחברה ההיא בא עובד יפה העין, והבוס האכזרי שלה מחייך, ולא מסייע בידה.

יום אחד, מוזמנת שרה לתערוכה. שרה מוכנה לנצל אפילו תערוכת מחשבים משמימה כדי להתרחק מבוס צעקני ועבודה מעניינת למחצה. וכך היא משוטטת תוך כדי פיהוק בתערוכה. מביטה בחידוש טכנולוגי כאן, לוחצת על כפתור שם, ולפתע, בינות לעשרות אנשים, רואה שרה פרצוף מוכר. כל רעשי הרקע נעלמים. איש לא קיים שם חוץ מהיא והוא. שרה, בלי לחשוב פעמיים, קופצת לזרועותיו בחיבוק עז.

כשמרפה שרה מאחיה האהוב, ליברו, חוזרים קולות הרקע, ושרה חשה שוב בנוכחות אנשים מסביב. היא מבחינה באיחור קל שליברו החייל האמיץ, עומד ליד שני קצינים ושלושתם מביטים בה בתדהמה. נראה בעליל שהפסיקו שיחת עסקים חשובה לפני פרוץ הסערה.  שיחת עסקים עם יפה העיניים מהפרק הקודם. שרה רוצה לקבור את עצמה מתחת לבלטות, אבל אז פותח יפה עיניים את פיו ואומר:

"כבר שלושה ימים אני עומד כאן, ואף אחת לא קפצה עלי עדיין".

שרה רוצה לתקן את המעוות, אבל במקום זה  מבטלת את תוכניתה להתחבא מתחת לבלטות, ונמסה בחרישיות תוך כדי הזלת ריר. (ויש להניח מסמיקה עד שורשי שערה).

בלית ביררה אוספת שרה את איבריה, ומפנה את השטח לשיחת העסקים החשובה. אבל הפעם נחושה לא לתת להזדמנות לחמוק.  מיד בהגיעה לביתה מתקשרת לליברו ומטילה עליו משימה.