ראשית סיפור קצר ואמיתי לשבת. זקני השבט אולי זוכרים צמד בשם דבי ונולי. היה להן מערכון מעולה על מוכרות בחנות בגדים (ביחוד אהבתי את "זו בדיוק המידה שלך, שאני אסביר לך למה?").
פגשתי את המוכרות האלה. פעם נכנסתי לחנות בגדים שהיתה ריקה מקונים ומלאה בשתי מוכרות חביבות. מדדתי מכנסיים, יצאתי מתא הלבשה. שתיהן מסתכלות עלי הראשונה אומרת:
"מכל אלה שמדדו עד עכשיו, עליך זה מונח הכי יפה!"
והשניה מיד אחריה:
"את הראשונה שמודדת, רק עכשיו הגיע!"
חודש של הפקות. ראשית שני ימי הולדת לגוזלים. הכנתי הזמנה מושקעת לאגוזית, פוטושופ ועיצובים, והנה היא מודיעה לי היום שהתאריך שבחרנו נופל על יום האב. (איך פיספסתי את כל פרסומות ה-sale-ים?). אני צריכה לודא, אבל סביר מאוד להניח שיש משפחות שלא ישחררו ילדים ביום כזה. (והזמנות רצוי שישלחו עשרה ימים מראש!)
לאיזה תאריך להזיז את היומולדת אין לי מושג, כי החודש מתקיימות גם שתי מסיבות פרידה מחברים שעוזבים. למשפחה אחת הפקתי אלבום תמונות. המשפחה השניה ביקשה מכל אורח להביא מצגת בנושא "פרידה". יש לי קצה חוט של רעיון, אבל אם יש לכם תמונות או שירים שקשורים לפרידה, אשמח לקבל. מה שעוד יעזור לי זה תמונות מובהקות של ישראל (כלומר תמונות שברור שצולמו בארץ - למשל תמונה של יפו, תל אביב וכו'.)
שמעתי שישראל ערבים זה לזה. נראה.
חוץ משני ימי הולדת, ושתי מסיבות-פרידה-דורשות-הפקה, גם קורס עריכת הוידאו מסתיים עוד שבועיים, ותרגיל הסיום דורש הפקה רצינית, שיש יסוד סביר שלא תתבצע. עניין של סדר עדיפויות.
אפרפו יום האב, נראה שאחרוג ממנהגי ואקנה מתנה לאברום, סתם כי מצאתי משהו מדליק. אכילס כתב על תוכנת זהוי דיבור - אתה מדבר למיקרופון והתוכנה יוצרת טקסט! מה שמטריד אותי זה שאולי אני צריכה את זה יותר ממנו, עם הדיסלקציה שלי (ועוד דבר קטן, האם יש סיכוי שהתוכנה תבין את המבטא שלנו?).
אם היתה כזאת תוכנה בעיברית, הייתי כותבת פוסטים ותגובות ללא שגיאות כתיב, ואז אני לא הייתי אני בכלל!
לכבוד יום הגאווה, או סתם במקרה, עברה בקריאה תרומית הצעת חוק שבני זוג חד מיניים יוכלו לרשת אחד את השני. ש"ס חושבים ש"אנשי שינוי מנסים להשריש בעם ישראל נורמות שאפילו בעלי החיים סולדים מהן." ומדברים על על חורבן של התא המשפחתי. מה אני אגיד לכם: הדוסים כאן אולי לא לובשים שחור, אבל נשמעים בדיוק אותו דבר.
חג שמח!