כידוע, שרה בדד תשכון ואין בלוגרים הדרים במרחק יריקה ממעונה. והנה היא קוראת על מפגשי בלוגרים מרגשים שם, בלוגרים מחלקים שוקולד כאן, ובבלוגים מסוימים אפילו מזדיינים אחד עם השניה (בלי אפליית מגדרים).

בלוגר אחד פגשתי כידוע עוד לפני שהמילה בלוג הרחיבה את עולמנו, בימים שארון היה ארון. בלוגרית אחת שלחה לי תמונה (וקיבלה תמונה בחזרה אבל עם משקפי שמש בכל זאת...) ובלוגרית אחת אמיצה במיוחד מאיימת שתבוא לבקרני בקרוב (נראה אותה!). ויש גם בלוגריות במרחק טיסה קצרה, ואולי יום אחד....

לפעמים אני מנסה לדמיין איך אתם נראים, ומצליחה לדמיין - תמיד כל כך יפים! נכון שזו רק חיצוניות אבל  אולי תעזרו קצת לדמיון שלי? אתן דוגמא: אברום: אתם יודעים למי דומה. לי יש כפילות בכל רחבי הארץ, כי מדי פעם היו אומרים לי "בונא, יש אחת בירושליים דומה לך שתי טיפות מים" (ואם זה שורה של התחלה, זו שורה גרועה במיוחד). לפני שנים רבות, חבר לכיתה בבית ספר טען שאני דומה לסו-אלן מ"דלאס". לאמא שלי אמרו כמה פעמים שהיא דומה לרבקה מיכאלי, ואבא שלי יש אחד שהתעקש שנים שהוא לא רק דומה ליצחק שמעוני, אלא הוא הוא יצחק שמעוני האגדי. הוא שלח לאבי גליות שפותחות ב: "ליוסף צדקת (יצחק שמעוני???) היקר.....".

למי אתם דומים?

אבא שלי הוא בכלל מומחה באיסוף תמהונים כותבי מכתבים כאלה. השיא היה גרמניה מוזרה אחת.

פגשנו אותה בעת טיול בארופה, כשהורי האמיצים אספו את ארבעת ילדיהם ונסעו לחודש וחצי באירופה. בעת שהותנו בארץ הפרות האגמים והשוקולד השוויצרי, פגשנו משפחה גרמניה. הורי דוברי הגרמנית מצאו איתם שפה משותפת, ואנחנו מצאנו שפה משותפת עם ילדיהם (וממש לא זכור לי איזו שפה זו היתה). הסימן הראשון לשבירת האידיליה היה שבעת הפרידה היא מילמלה "אני יכולה להבין הכל, אבל איך אתם לא מאמינים בישו???".

שבועות ספורים לאחר שחזרנו לביתנו הקט בלוואנט, קיבלנו ממנה מכתב. מסתבר שאחרי שנפרדנו היא גילתה צלב חקוק על ביטנה, וזה סימן מאלוהים שאבא שלי קדוש. זו היתה יריית הפתיחה במסכת מכתבים שנמשכה שנים. לפעמים תיארה איך מריה הבתולה נגלתה לה כשטיילה בשוק. לפעמים תאור משמים של ארוחת ערב, או ביקור אצל רופא שיניים. פעם היא שלחה בגאווה עותק של מכתב שסופרת שוודית מפורסמת כתבה לה ובו היה כתוב בערך "רדי ממני כבר יא מטומטמת, לכי לטפל בבעל ובילדים שלך במקום לשלוח מכתבים מפגרים!!".

לפעמים היו עוד מכותבים על המכתב, כגון: "ליוסף צדקת, מיכאל גובצ'וב, ורונלד רייגן היקרים שלום...".  עד היום אני בטוחה שיש תיק על שם יוסף צדקת בקרמלין.

אבא שלי ניסה לשלוח מכתב בחזרה עם כיתוב "מען לא ידוע" אבל זה לא עזר. ואם היא עוד חיה, כנראה הוא מקבל ממנה מכתבים עד עצם היום הזה.

ההורים שלי אף נהגו לפגוש במטוס צעירים שבאו לבקר בארץ הקודש ולהציע את ביתם כאכסניה.

כך היה עם בחור גרמני נוצרי שלמד עיברית וביקר אצלנו מספר  פעמים, לפעמים בלי הודעה מראש. יום אחד הוא מראה לי גלויה שכתב, עמוסה בבולים והדבר היחידי שכתוב שם זה "נא לדפוק את כולם!!!!" (הוראה לדוור להחתים את כל הבולים...).

והיה גם שוודי אחד, נוצרי לא פחות ונאה למדי. הוא סיפר להורים שלי שיש לו דודה ששכרה (או קנתה, לא זוכרת) דירה קטנה בשכונת עוני בירושלים וישבה שם ותרגמה חלקים מהתנ"ך לשוודית. שכונת העוני התגלתה כמשכנות שאננים. נדמה לי שהוא סיפר שלמשפחה שלו יש איזה אי בשוודיה. אם לא הייתי כזאת פספוסית אז אולי גם לי היה ויקינג עשיר, כמו לעדי.