גנבו לי, שדדו אותי. הקרביים שלי מתהפכים ואני לא מרוכזת כשמדברים עלי. גנב נכנס לי לבלוג, והוריד תמונות ועכשיו הן מסתובבות באינטרנט (כך כתבה לי גילה הלילה בתגובות לפוסט הקודם. אני מחכה להעתק), נשלחות ע"י אנשים שאינם יודעים שהם מסייעים לדבר עבירה, שהם שולחים יד לקרביים שלי והופכים בהם.
זה מדיום כל כך בעייתי, המדיום הזה. הרי זו לא ממש גניבה ע"פ חוק (מה המשמעות של כיתוב הזכויות בתחתית העמוד?). אבל ההגדרה החוקית לא מעניינת אותי כרגע. אני לא מאמינה שהאדם שעשה את זה, פעל בתום לב.
מדוע אני מרגישה כל כך רע? ככה, כי זה שלי. כי אני רוצה להחליט מה קורה עם התמונות שלי. כי מסתובבים אצלי בבלוג אורחים לא קרואים, אורחים שלא מוצאים חן ביני.
לפני זמן לא רב ראיתי שהגיעו לבלוגי מ"חיפוש תמונות" בגימייל. זה החריד אותי הרבה יותר מאשר מי שחיפש "מה הייתי בגילגול הקודם" או "נערות ליווי" (??????). אני ממש לא יודעת למה. בנתיים חסמתי את ג'ימייל.
אפילו המחמאה שמישהו חשב שהתמונות שוות את זה לא עוזרת כלל וכלל. ומה לגבי המילים? מה אם מישהו יגנוב את המילים שלי? זה באמת קצת דמיוני, אבל יש כאן הרבה אנשים מוכשרים שלגנוב את המילים שלהם יכול להיות מפתה. מה לגבי המילים שלכם? התמונות שלכם?
היום ההופעה והפיקניק. גם זה לא סגור לגמרי וגם זה הופך בי קצת. להופעה אני הולכת, אבל אתמול חשבתי שאם פיסטוק ילך הוא יכול להתבעס שלכולם יש משפחות שם ולו אין. אברום לא מסכים איתי, וגם אגוזית רוצה ללכת, אז אני אנסה לארגן ששלושת ירשי העצר ילכו (הפקה. הבעיה שקָרוּ הבייביסיטר לא נוהגת).
המזל היחידי שלי הוא יכולת ההתנתקות שלי (באמת שדדו לי עוד מילה), כך שנראה לי שאני אהיה מוסגלת להנות מההופעה.
הייתי שולחת לכם ברקע מוסיקה של צ'יק או בובי, אבל אין לי עצבים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
