שרה שרה (?) קריוקי.

י' חברתי הבלתי נלאת צלצלה עלי לפני כמה ימים ופתחה ב"מה את עושה היום בערב". פתיחה שאני אוהבת כשמדובר בי' כי היא מבטיחה ערב מעניין. וכך מיד אחרי אספת ההורים, בלי להחליף בגדים או לסדר פריזורה, שעטנו לכבוש את הפאבים של עיירת השינה שלנו (ואפילו לא ידענו שיש).

ביזנס! לא פלז'ר! י' המציאה מוצר ורשמה עליו פטנט, ומדי פעם מבזיקים רעיונות חדשים איך לשווק אותו. הפעם משהו שקשור לפאבים והרגלי שתיה. יצאנו אם כך לתחקיר המסוכן.

הדאון טאון הקשוח של sleepville הוא קטע רחוב שאורכו 300 מטר, וב-10 בערב פתוחים בו שלושה פאבים ושני מועדוני ביליארד. כך מצאנו את עצמנו בבאר קריוקי, יושבות על הבאר ומראיינות את הבארמן המשועמם.  

י' שאלה אותי אם אשיר, ואמרתי שברצון, אבל רק בעיברית, ולא היה. שערוריה! אני שרה בערך כמו קמרון דיאז בסרט "החתונה של החבר שלי", אבל מה אכפת לי. נשבעת שהתאכזבתי!

אחד נואש נכנס, ניגש עלינו ומיד ואמר "איפוא היית כל חיי???". עצוב. סיני אחד אמר לי שאני מזכירה לו את קמרון דיאז (שוב זותי???) ב"להיות ג'ון מלקוביץ'", כי סידרו לה שם פריזורה  נוראית (לא ראיתי אבל אני סומכת עליו. בכל מקרה אני וקמרון שייכות למשפחת הקופים אז נכון שיש לנו משהו במשותף).

כשגמרנו לתחקר את הבארמן ואת הטקילה עשינו סיבוב ברחוב. שיכור אחד שיצא מאחד הפאבים אמר שיש רק בן אדם אחד בעולם עם שיער גרוע משלו וזה אני. יצאתי מחוזקת.

התחקיר הבא, כך אני מקוה, יהיה קשור למסעדות גורמה. מבטיחה להסתרק.