הערה מקדימה: פוסט זה אינו מתאים לכל המשפחה.

בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.  ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵ(ל) לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.  ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹןזֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵלנָזֹרוּ אָחוֹר.  ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי.  ו מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה.

פוסעים אנו ברחובות הסוֹמָה המוזנח של סן פרנסיסקו אני ודויד, איש גדול בתורה (ובזמרת הארץ). שחים אנו על דא ועל הא ועל בלוגרים. רחוקה אני מעצם ההויה, ודויד, רהוט אהוד ונעים ההליכות, אושיה בלוגרסטית, מעדכן אותי. אט אט מאבד בן שיחי את העניין בכם ובי, ראשו סב על צירו משל היה (מוחה אני על שימוש היתר בבטוי "משל היה") אברהם בסדום והוא ממלמל משפטים הזויים כמו:

"מממ גוף בריא, יש מקום לשיפור, לא הייתי זורק מהמיטה ....

לא משהו, קצת מוזנח, לא הייתי זורק מהמיטה ...

צריך לעבוד על הריבועים שלו, לא הייתי זורק ממיטה...".

אני מביטה סביבי ומבחינה בערב רב של גברים מכל גיל וצבע ואף מין, עוטים מכנסי עור או ויניל שחורות ורצועות עור שחורות עוטפות את פלג גופם העליון. ניכרת בהם התעללות חדר כושר (האם כך נראה עמית המדריך החתיך?).

האמפ, אני ממלמלת ומרימה את כלי הזין שלי ומתחילה לצלם. התלהבות מוקדמת מדי.

ככל שאנחנו מתקרבים לרחוב פוֹלסוֹם, נעשה יותר ויותר צפוף, ורמת הטסטוסטרון  למטר מרובע מרקיעה שחקים.

יום קודם דיסקסנו את קוד הלבוש (ג'ינס ומעיל עור, אמר לי דויד. ועל זה יאמר פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. ותביאי את אברום והילדים. ועל זה יאמר כככככככככככככככססססססססססXXX!! פחחחחחחחחחחחחחחח).

לא אכביר במילים. במילא דויד יעשה את זה בדרכו החיננית חסרת התחרות (הסקרנות, הסקרנות). אבל מה שהיה שם היה מעל ומעבר לכל דמיון, אפילו מעבר לדמיונו של דויד, שראה דבר אחד או שניים יותר ממני בחיים. לפחות בכיוון הזה. 

פסעים בזהירות בהמון הצפוף נזהרים לא להתחכך בזין חשוף (למה בעצם, שאל דויד), לקבל פלאס משוט טועה או להסתבך בשזירת המקרמה המעוצבת הכובלת עבד לאדונו (האחרון בעצם קרה לי).

תראי! שעה שלוש! אנשים נורמלים! לוחש דויד בתדהמה. דוכני אתרי פורנו עליזים (בהם חותמים הכוכבים על פוסטריהם), דוכני אביזרי BDSM מאבדים את האטרקטיביות שלהם כשהאטרקציה הראשי היא הקהל.

כלי הזין שלי הבזיק יותר מ-120 פעמים, אם כי בשלב מסוים שום דבר כבר לא מרגש. עוד ערום אחד עם פירסינג על הזין עומד ומאונן ברחוב, אז לזה יש גם ציצים, אז מה?, עוד הומון בא בימים קשור בשלשלאות לחברו, עוד אחד מצליף במגלב, בישבנו הבבוני של יצור חייכני, ואוסף תרומות לטובת אגודת הלסביות של ניו אורליאנס או אגודת עורכי הדין האומאים. יאללה ראינו כבר.

ובכן, רוב התמונות מהארוע, אין דף הישרא סובל אותם. (ומה הוא בעצם הקוד המוסרי של ישרא? חשבתי לפתוח בלוג נפרד, חד פוסטי עם התמונות הקשות, אבל החלטתי שגם זה לא יאה). התמונות המובאות להלן הן לאחר צינזור היסטרי. חומר רך. הגירסא המלאה תשלח תמורת תשלום סימלי (רק דויד יקבל חינם).

ואני אומרת: ווט דה פאק ווז דט????