תודה על התגובות בפוסט הקודם.  אני חושב שבער לי לשחרר אותו כי דוקא בדר"כ אני לא הייתי מגיבה כמו שצריך. יש נטיה לא להתערב מתוך מחשבה שזה מה שהצד השני רוצה, שלא יתערבו לו בעניינים. זו כמובן השלחה טפשית מעצמי. המקרה הזה היה קל,  כי רצונם הובא בבהירות.

אז הייתי חייבת לשחרר את הפוסט הזה בן כסה לעשור, או להבדיל בן יום הנשואין שלי ליומולדת,  שזה היום.

דויד המתוק  ניסה לשתול פצצה חכמה בתגובות לפוסט הקודם,  אבל ביקש גם פוסט יותר מתאים לתגובות כאלה.

אז בנתיים חיכה לי על מכונת האספרסו IPOD. עכשיו אני באמת אצטרך לרוץ על ההליכון. (באמת קוראים לזה הליכון? הרי רצים על זה! והליכון זה מה שסבתא שלי נשענה עליו כשהיה לה קשה ללכת).

בשנים הקודמות אברום תמיד היה מארגן לי "מסיבות הפתעה", כמו זאת של שנה שעברה.  ביקשתי ממנו להפסיק עם זה, ונראה שזה הצליח מעל ומעבר למצופה כי בקושי הסגנו בייביסיטר להיום ואף אחד מהחברים שלנו (אלו שעוד כאן) לא פנוי להובלות (אני לא מגלה להם שזה לכבוד היומולדת, רק רוצה ערב נעים ושמח). חוץ מזה נראה לי שאברום יעבוד כל היום (והיום יום ראשון!).

ואם משהו רוצה לקנות לי מתנה, אני מציעה לקנות לי ביטוח נגדרעידות אדמה. נראה לי מצרך דרוש בשנה הזאת. טפו טפו טפו.