זה עתה שבתי מהסופר הסיני. אני משתדלת להמנע מללכת לשם כי תמיד אני מתעקבת שם יותר מדי. יש אנשים שכף רגלם לא תדרוך שם בשל הריח.

בכניסה מונחים שקי ענק של אורז יסמין. באגף הירקות קוראת שמות של ירקות מיובאים מאזורים שונים באסיה שאי אפשר למצוא במקומות אחרים וכאן ארוזים באריזות ענק ( בכלל הירקות מאוד זולים) , בוחנת אבל לא קונה באגף ענקי של בשר, דגים ויצורים בלתי מזוהים. חלק מהדגים והיצורים מונחים פעורי פה על מדפי קרח ואחרים שטים להם בתמימות באקווריומים צפופים. בצד דגים טריים-טריים לסושי, אפשר למצוא גם דגים מיובשים (איכס).

מנסה חטיפים וממתקים מהמזרח. זה המקום לקנות מחית מיסו ואצות למרק של פאץ' (אבל יש כל כך הרבה סוגים שאין לי מושג במה לבחור), או גלאנגה למרק של החתול (פאק, שכחתי לקנות!) או פטריות שיטאקי לשניהם.

בכל אגף יש טוויסט מזרחי. באגף הגלידות למשל יש גלידת תירס וגבינה (????), גלידת אבוקדו (????) וארטיקים של דוראן שזה פרי כל כך מסריח עד שבסינגפור יש חוק שאוסר להכניס אותו לרכבת התחתית. את זה אני רוצה לנסות כי אם משהו מוכן לאכול משהו כל כך מסריח זה חייב להיות טעים.

אני בוחנת, קוראת תוויות (לפעמים קצת קשה כי הסינית שלי די בסיסית. אני יודעת להגיד "מה נשמע"). אין את מי לשאול. ואם אשאל הם יביטו בעוינות בגרינגו האהבלה ויגידו "yes, yes".

הסופר נמצא בתוך קומפלקס שכולו חנויות סיניות או בבעלות סינית. שמעתי שהעסק של האופטימטריסט היפאני שלי  נפתח בתחילה שם, עד שהם העיפו אותו בשיטת העלת שכר דירה בלתי הגיונית. (בכלל פתאום חשבתי על זה שיש לי נטיה לנותני שרות יפאנים. יש לי גניקולג יפאני, אופטימטריסט יפאני ובייביסיטר יפאנית. כולם נחמדים ומקצועיים מאוד. מממ... מה זה אומר?)

השאלות להיום הן:

• האם יתכן שגלידת אבוקדו זה טעים?
• שמיכת פוך: זוגית או לכל אחד את שלו?
• אם היתה לכם דודה באמריקה מה הייתם מבקשים ממנה להביא?