אני מודה שלא הורדתי שערות ברגליים, אבל מרקתי את הופעתי, פידרתי את אפי וחפפתי את שיערי ונראה כי הסתדר טוב יחסית, השיער. יחסית כתבתי.
- לא רואים בתמונות שיש לך שיער כזה גדול אמרה חבצלת השרון.
- יש מסלול אתגרי שעובר באזורים השונים של סן פרנסיסקו. צריך נעלי הליכה טובות ענתה שושנת העמקים.
- אהההא.... אמרה חבצלת בהיסוס. אני רוצה שוקו וסושי....
- אני חושבת שנספיק לעשות את כולו ביום אחד, המשיכה שושנת בשלה.
- אהההא. אני מאוד טובה בחנויות, אמרה חבצלת ביתר עוז, ובסושי. וגם בשוקולד.
אני אוהבת את החנויות של סן פרנסיסקו. בעמק יש קניונים, חנויות-רשת שמרניות וחיות מוזרות. ובעיר יש מעצבים קוּלִים וחנויות בוהמיניות.
אחרי שגמרנו להזדעזע מהמחירים הקוּלִים של הבגדים הקוּלִים, אחרי שחבצלת נאלצה לשזוף עייניה בשערות רגלי, אחרי שמחינו ממצחנו זעה שהורווחה ביושר מדידות, אחרי שמחינו דמעה על הבגדים שהיינו קונות לו היינו בנות עשרים גנובות ושטוחות חזה ובטן (רציתי לכתוב כוּסיות אבל אני מפחדת מהבנזוג) ואחרי שקנינו דבר או שניים, היינו רעבות.
אנשים טובים שלחו אותנו בכיוונים מנוגדים במרדף אחרי הסושי. עלינו הרים ירדנו עמקים ואין. אין סושי. מצאנו את הסושי רק אחרי שיצאנו מהמסעדה המזרח אסייתית, ולחבצלת היה דוק של עצב בעיינים.
מזל שבדרך לאוטו מצאנו שוקולד (אמיתי, כלומר בלגי).

מה זה המבנה הזה שם, שואלת חבצלת השרון בדרכנו חזרה לעמק, מנסה להראות מתעניינת.
זה בניין לגיון הזרים, עונה שושנת העמקים, מנסה לעשות רושם כאילו היא יודעת.