יומני היקר שלום.

אני יודעת שלא כולם הספיקו להגיד איכסה על הפוסט הקודם, אבל רציתי לספר לך קצת על יום שיגרתי בעמק.

אתמול אחרי הצהריים הלכתי לפרסי. לחנות של הפרסי קוראים m&m, שום מוזר לא? בכל אופן אפשר להשיג שם מוצרים ישראלים ומזרח תיכוניים. למשל שוקלד השחר, למי שמתעקש, או מילקי ב-4 דולרס. מאז שלמדתי לברך בפרסית, אני והפרסי חברים.

הפרסי ישב מבסוט בחנותו הנטושה. גשם סוחף ובלתי אופיני עטף את העמק והבריח את הלקוחות,  גשם אלכסוני כזה שאי אפשר להתגונן מפניו.

הגשם עושה לי טוב, הוא אמר לי, מזכיר לי את ביתי בהרים הגבוהים של אירן.  ומה לגבי  הלקוחות, שאלתי. לא נורא הוא אמר. לא סיפרתי לו שאני הבאתי את הגשם.

הבאתי את בוטן הביתה טגנתי קציצות ופתיתים בזמן שהילדים חרבו את הבית. מזל שהזמנתי את קארו הביביסטרית שמסדרת את הבית (ביביסאית יפאנית. אני צריכה לשאול אותה איך זה קציצות בהשואה לסושי).

היום בבוקר בעודי נוסעת באיחור לכיוון בית המשפט קשת יפיפיה הופיע מעל הכביש המהיר, והנהגים נסעו באיטיות מרגיזה כדי לחזות בפלא. אכן, קשת עם צבעים עזים כאלה מעולם לא ראיתי, אבל איחור זה איחור.  שיזוזו כבר הזונות.

בדרך כלל, בשל המורשת הלוונטינית שלי, אני מתפלאה כל פעם מחדש איך כולם מנומסים ונחמדים גם במקומות כאלה, אבל השומר בכניסה (שמירה זו תופעת לוואי של 9/11) הסתכל עלי כמו על מפגרת כשלא הבנתי שכשהוא אומר "שלוש" הכוונה היא: "לעלות שלושה גרמי מדרגות ואז הדלת שמצד שמאל".

עוד לא התחילו, נשמתי לרווחה ונדחקתי בין שני מקסיקאים. "All rise", קרא פקיד בית המשפט, והשופט נכנס. הכי קרוב שהגעתי ל-low and order, חשבתי לעצמי והרגשתי, איזה כף! כמעט קפצתי וצרחתי אובג'קשן!

 השופט הסביר באריכות משהו לגבי התהליכים והפרוצדרות, עדיות, קנסות ומאסר. ואז החל לקרוא לנאשמים. אני הייתי שלישית והוא היה ממש נחמד, אישר לי הערכה של 3 חודשים ללכת לקורס נהיגה מונעת. נזכרתי בשוטר ה-XXXX שנתן לי את הדו"ח הטיפשי. גועלי, הפחיד את הילדים. לעומת זאת לפני שבועיים עצר אותי אחד ולא נתן לי רפורט וזה תקדים מבחינתי. זה היה יומיים לאחר התסרוקת החדשה, ואני בטוחה שחיי השתנו עכשיו מהקצה לקצה.

כדי לפצות את עצמי פרשתי לסטארבק הקרוב והזמנתי מוקה עם קצפת. המוכר שאל לשמי, כמו תמיד כשהחנות עומסה. שרה, עניתי כמו שאני תמיד עושה כדי לא להסתבך עם שמי הישראלי האמיתי, שתמיד דורש איות. עם h  או a  בסוף? הפתיע אותי המוכר בשאלה לא צפויה, לפני שרשם את שמי על הכוס.

בסוף לקחתי בטעות כוס של אחד, steve, שהזמין שוקו עם קצפת. אוף.

עדיין תקועה בנושא הפרוטפוליו. הגשה עוד חודש.