"אמא עצבנה היום" אומר פיסטוק. כן, אני עצבנה, יש לי הורמונים! מה תעשו?

וגם נגמר לי הקפה. ואם לא די, אני שומעת לאחרונה רעשים חשודים מכיוון הגג. נכון שלפעמים סנאים מקפצים שם, אבל סנאים בשום פנים לא נכנסים הביתה ואוכלים את הפתיון (אוכל של האוגר) שאני משאירה.

טוף לא חשוב. רק רציתי להגיד שאני בכל זאת כאן, ושיש לי מקרר.

עוד שעתיים אפגוש את יועץ המס וזה לא משפר לי את המצב רוח. בדברים האלה אני מרגישה כמו ילדה קטנה שרוצה ש"מישהו" (ההורים?) יעשה במקומה את כל הדברים האלה ויעזבו אותה בשקט.

וכדי לסיים בנימה אופטימית, הנה סיבות לבקר ברוקים הקנדים.

כי זה נראה ככה, בלי פוטושופ: