לפני כמה ימים פנתה אלי מישהי מחברת תרופות גדולה, בבקשה להשתמש בשניים מהצילומים שלי למצגת. שאלתי כמה שאלות, בררתי כמה ברורים והודעתי לה שכיוון שהמטרה מסחרית (מצגת ללקוחות) אסכים תמורת תשלום. היא אמרה שתברר עם הבוס שלה ולא חזרה אלי. המורה שלי לצילום אמר שלפעמים הוא עושה עיסקות ברטר (כלומר שימוש בצילום תמורת סחורה) וכיון שזו תרופה לשיפור היכולת המינית, יתכן שהאסטרטגיה שלי היתה מוטעת…

בכל אופן, אולי תעשו לי טובה? אני מבקשת שתלכו להרצאות של חברות תרופות לשיפור היכולת המינית, ותדווחו לי אם תפגשו התמונות מוכרות. (מצגת בעיברית של הנציגות הישראלית של חברת תרפות אמרקאית).

  מה כבר ביקשתי?

אגוזית התעוררה היום והודיע לי שכואבת לה הבטן. ברור קצר העלה שיש לה היום את ההצגה של חוג התאטרון שלה והיא לא למדה את השורות שלה. אמרתי לה שתלמד בהפסקות ושתציץ בדף. (די כעסתי אבל זה סיפור ארוך). סיכומו של דבר שהילדונות היתה הכוכבת הראשית של ההצגה, היו לה המון טקסט, היא היתה היחידה שזכרה את הטקסט שלה בע"פ והעיזה לעלות לבמה בלי הדפים, ושיחקה מ ד ה י ם!!!! קול ברור וחזק, תנועות והבעות ואפס פחד קהל. מ ה מ מ ת! הו כמה בכיתי בתוכי פנימה!

די עם סימני קריאה.

אתמול הייתי שוב במפגש-על בירה עם חברי לעבודה לשעבר. גיבוש לא אופייני לעמק הזה. אנשים שזזו קדימה למקומות עבודה חדשים עם אנשים אחרים עדיין נפגשים וזה מרמז שבאמת היה לנו שם משהו שונה. כיוון שהציעו לי כל מני הצעות יש לי דגדוג קטן אולי בכל זאת לכתוב רזומה. הבוס שלי לשעבר הציע גם ואמר "אל תדאגי, לא בצוות שלי". מצחיק שיש ביננו הערכה למרות שברור שאנחנו לא מסוגלים לעבוד ביחד.

הג'ושים ילדו לפני כמה ידים וחברתי מ' אחותו של ג'וש לא עמדה בלחץ והחליטה להגיע. אז מחר היא נוחתת ואני משאירה לה מפתחות ונוסעת לבלות את יום הזיכרון בצפון הרחק מהמולת השופינג לזכר ג'וני. מיד כשאחזור אשקיע את זמני בה ובג'ושים ובעוד כמה קטנות שעל הפרק כך שקצב הפבלוש לא צפוי להשתפר בקרוב.