החופש הגדול פרץ כאן, וגם עונת הדובדבנים.

רע לי נורא כשחם. נכנסת לאי תפקוד. מה שעוזר זה ערב קריר עם חברים. מחכה לשבירת החום.

יבורך רונן חן! גאון! מכנסיים שגורמות למידה 38 להראות 36! (למי שאינה 36 כבר מראש).

ע' החלה במסכת פרדות למרות שאין תאריך ושום דבר לא ברור. אני בהכחשה. הרבה חברים עזבו עם השנים, הרבה פעמים היה קשה, וזה תהיה המכה הקשה מכולן.

אם אתם מבקשים מתנה מהדודה באמריקה עבור בת ה-12 שלכם, אז לא גאפ ולא לימיטד תו. האין החדש: אמבר קומבי. בד טריקו דק דק (מי זוכר את הפירסומות של עיתון העיר דק דק?). כמה דק ככה יקר.

דיברתי היום עם י' "המתלבטת הניצחית" חברתי שחזרה לארץ. ממש טוב לה ("החיים לא נפסקים כשחוזרים לארץ, כמו שחשבתי"). גם אחותי מגלה תגובות דומות.

שבוע שעבר ביקרתי שוב בקונסוליה. מי שהיתה לפני היתה קצת נודניקית וגם כשהגיע תורי היא חזרה להתריד את מקבלת הקהל. "את מפריעה לי" אמרה לה הפקידה. כמה זה צורם לאוזני שהתאמרקנה ורגילה ל"כרגע אני עם לקוחה אחרת, מיד אתפנה עליך". כל כך פשוט, כל כך לא תוקפני.