מסורת חדשה. דויד בא לבקר אותי בספטמבר ואנחנו מטיילים בארץ הלמה. אני תוהה אם נראה משהו שעוד לא ראינו (ואם לקחת מצלמה....).

לפעמים, כשמנסים להוכיח כמה יותר טוב בארץ, אחד הנימוקים השולטים "באמריקה אף אחד לא יעזור לך אם תיפול ברחוב". לצערי, בעיתות כאלה, מתגלה לי (גם בישרא), שחלק מהעם בישראל לא רק שלא אכפת לו ממני, הוא ממש שונא אותי.

אמא שלי עדיין מסרבת להתפנות משגרת המקלטים לאיזור הבועה. אחש'לי BIBRO, שמיצג (באופן כפוי משהו) את עמידות העורף, הולך לעבודה (כפי שהבנתי 200 מ' משם היתה נפילה) ואילו ילדיו שנמאס להם לשבת בבית והנפילות עשו להם לא-נעים-באוזן הודרמו לאחש'לי LIBRO ועכשיו מכיפים בטיולים ובריכה (בעל הבריכה מסרב לקחת דמי כניסה מפלטי הצפון. איזו ארץ נהדרת....)

בשבועיים האחרונים היו לי שתי שיחות שטלטלו אותי. זה קורה שאני מתודה למידע שנראה לי כל כך בסיסי, מידע שיכול לסייע בצורה משמעותית להרבה אנשים, אבל איכשהו מעולם לא שמעתי עליו קודם, מה שגורם לי לחשוב שהרבה אנשים שהמידע הזה יכול לסיע להם לא ישמעו על זה מעולם. כזה למשל הוא המידע על שתיית תה מעלי פטל והשפעתו הברוכה על לידות.  

איך אני יכולה להחזיק בבטן מידע כזה?

הנה שני המקרים ששמעתי עליהם לאחרונה:

מקרה א': אמא לילדה שהוגדרה כאוטיסטית,   סיפרה לי שכשהילדה היתה בת 4, היא עדיין לא דיברה יותר ממילים בודדות. אחת מהבדיקות שהיא עשתה היא בדיקה שקשורה בעיכול של גלוטן וקזאין (בלשון העם קמח וחלב - תרגום לא מדויק). התגלה שהילדה לא מעכלת טוב גלוטן. במקרה זה הגלוטן בצורה קצת אחרת עובר לדם ועובד בצורה דומה למורפין. באותו יום סולק כל בדל גלוטן מהבית (זה יותר מסובך ממה שחושבים).

שבועיים לאחר מכן (לוקח לגוף די הרבה זמן להתנקות) הילדה דיברה את המשפט הראשון שלה ולראשונה הראתה סימנים שהיא מבינה מושגים כמו גדול,קטן, גבוה, נמוך. השיפור היה דרמתי ופתאומי!

היום, אחרי הרבה טיפולים שונים ומשונים הילדה מתפקדת כרגיל בכיתה רגילה.

מעיון קצר באינטרנט גיליתי שיש קשר הדוק בין אוטיזם לבין בעיות עיכול כאלה (הרבה מהאוטיסטים סובלים מזה). דיאטה כזאת משפרת את מצבם פלאים! (לא להסיק שבין שבועיים או בכלל הם הופכים לילדים "רגילים").

מקרה ב': ביום הולדת של פיסטוק אם אחת סיפרה לי שהבן שלה רגיש לגלוטן. כשהוא אוכל גלוטן הוא במין תרדמת כזאת. מדברים עליו והוא לא עונה. כשהוא החל בדיאטה הוא הסביר לאמא שלא שכשהו "תחת השפעת הגלוטן" הוא מבין ומנסה לענות אבל המילים לא יוצאות לו. (דמינו את הסבל שלו!!!!!)

אני בטוחה שלפחות כמה ממכם חושבים על מישהו שהמידע הזה יכול לעזור לו. מזעזע אותי לחשוב שיש אנשים שאפשר לשפר את חייהם בצורה כל כך פשוטה אם היה להם את המידע הזה.

אני גם חושבת לעצמי, האם הגלוטן תמיד משפיע בצורה קיצונית כזאת? אולי יש מיקרים יותר מתונים כמו בעיות ריכוז, או בעיות שמסווגות כ-HDD  ודומיו שבעצם דיאטה (לפעמים במקום תרופות!) יכולה לעזור?