מהפוסטים אני מבינה שט"ו היום. לפני שבוע פנה לח"מ באימייל איזה דויד אחד (לא זה שאתם חושבים) שקשור בעקיפין לאתר אליו אני שולחת תמונות שאני מצלמת, ואמר שהם מכינים כתבה ל-timeout תל אביב עם רעיונות למתנות לחג האהבה ואם אפשר להשתמש בתמונה שלי (ראיתם אותה כאן, זוג צעיר יושב על ספסל). כן ביקש שבמתותה אשלח את הקובץ המלא.

השבתי אימייל עם כמה שאלות מנומסות (למשל מה יצא לי מזה, ולמה צריך קובץ מלא בשביל תמונה בעיתון) וקבלתי תשובה מתחכמת וצינית שהבהירה לי שאינני דוברת ישראלית. הייתי כל כך מופתעת מהציניות הגועלית, מה כבר שאלתי? למה לא להשאר ברמה עניינית של עסקים?

בכל זאת נשארתי מנומסת וכיוון שסוף השבוע הפריע באמצע ולא רציתי לשלוח קובץ לפני שאני מקבלת תשובות הוא חזר עלי ביום ראשון ואמר שהם היו צרכים את התמונה דחוף ולקחו תמונה אחרת.

בטח חשב שזה מזיז לי. נא באוזן!!

לא פעם ראשונה שאני רואה שמתיחסים לצלמים כאילו רק בשביל הכבוד שמישהו משתין לעבר התמונה שלהם הם יפסקו רגליים. זוכרים את חברת התרפות? חושבים שהם חזרו עלי?

עוד מיסקונצפציה שהזכרתי בתגובות לחבצוש: מה שרואים באינטרנט, אם זה מילים או תמונות, הוא לא רכוש הציבור. צריך לבקש רשות להעתיק!

שיהיה לכם חג שמח.

חייבת לרוץ, לא יכולה לעבוד על ניסוחים וטעויות כתיב.