אני חייבת לכם התנצלות, הפוסט הקודם לא נקרא כפי שחשבתי שיקרא. בדיעבד אני רואה למה, אבל כשכתבתי אותו לא חשבתי שהוא יעורר דאגה, כולו בא ממקום לגמרי אחר וחשבתי שזה יהיה מובן. בסיכומו של דבר היה חשוב לי להעלות אותו ומהר כי הוא באמת קרה, כלומר המחשבות האלה לגמרי עברו לי בראש אבל רגע הבהלה ובעצם כל הפוסט נמשך במציאות כמה שניות, ובסך הכל הבהלה היתה בהלה רגעית שכנראה קורה לכל מי שנוהג עשרות פעמים ביום (ובטח בארץ). בקיצור: לא קרה כלום! (ספוילר למי שלא קרה את הפוסט המדובר).

זה הזכיר לי פרשיה שקרתה לא מזמן בה מעורב סופר רב מכר אוטוביוגרפי שעבר צרות צרורות בחייו (ניצול מיני, סמים וכו'). כולם אמרו הלל על הצורה יוצאת הדופן בה כתב המחבר המוכשר, אבל אז התגלה שלא היה ולא נברא. כל קורות החיים מומצאות. פה מתחיל הויכוח: חלק אמרו אז מה? הספר עדיין מרתק וכתוב מצוין ואחרים אמרו שזו מסחטה ריגשית לא הוגנת. לא קראתי אבל אני מודה שאני עם החלק השני. לא אוהבת מסחטת רגשות ולכן ממש מקוה שזה לא מה שעשיתי.

בנושא סיכומי יומולדת לישרא באמת אין לי מה לחדש. אבל מה, קיבלתי לפני כך וכך ימים אימייל, שמספר כמה שהבלוג הרשים את הכותב (הא? כבר חשוד)  וכלל הצעה מפתה לעבור לבלוגיה אחרת. לפי הנוסח ברור לי לגמרי שאני לא היחידה שקיבלה את ההצעה ה"בלעדית" הזאת , וזה קצת עצוב לי. רוצה מקום שקט בלי הרבה שינוייים. לא רוצה לחפש חברים כל פעם מחדש. את זה יש לי בעולם האמיתי.