שנת הלימודים החלה ביום רביעי האחרון ואיתה פצחה עונת המיגרנות שלי. אני בטוחה שיש איזו לוגיקה מאחורי המיגרנות אבל עוד לא מצאתי אותה. כל מיגרנה מוחקת לי זמן מהחיים והחיים כל כך קצרים!
המורה של אגוזית נראה מגניב וארוך מאוד. נהוג במקומותנו לארוך טקס "הצדעה לדגל" אבל אצלו בכיתה הדגל אינו דגל ארה"ב אלה דגל ספינת פירטים ומי שאינו אזרח ארה"ק (למשל אגוזית) לא חייב לדקלם. גם בשנים הקודמות אגוזית היתה ממלמלת מילים חסרות פשר כדי להתחמק מהגזרה: אין פטריוטית (ישראלית) מאגוזית חוץ מהעובדה הפעוטה שהיא מתחלחלת מהאפשרות לחזור לארץ.
פיסטוק חוזר על גן חובה, עם אותה מורה (מורה של פעם בחיים, אני עוקבת אחריה כדי ללמוד איך להתיחס לילדים). אולי ארחיב על זה באיזה פוסט עתידי.
ובוטן הלך היום לגן לבוש כנהוג במחנה פליטים בסגנון Do it myself .
אני מעצבת עכשיו ברכת שנה טובה משפחתית עיברית/אנגלית. זה אמור להיות משהו כמו פעם, כלומר על נייר. חשבתי על נוסח הברכה בשתי השפות. פעם היה נהוג לברך ב"שנת שלום ובטחון". גם אז זה נראה רחוק וערטילאי אבל עכשיו זה נשמע כמו בדיחה. כמה עצוב.
רעיונות יתקבלו בברכה. (מבצע הברכה היפה לשנה החדשה!)
הפרויקט בוצע בהצלחה! אוי אני גדולה!