ביום ההולדת עצמו שהינו בתוככי ניו האמפשר באיזור ה-white mountain, איזור ידוע לשמצה בשל השלכת היפה-עד-כדי-נבזיות. אתרי אינטרנט מפרטים את מצב השלכת העכשווי בכל חלקי ניו אינגלנד וצריך קצת מזל בתזמון אם תלויים כמונו בטיסות. אנחנו הגענו לאזור זה קצת אחרי שיא השלכת. אם היינו מגיעים שבועיים קודם לכן היינו מגיעים לפני השיא ומפלסים דרכנו בשלג. חצי מזל.

שהינו במלון חמוד ואף מצויד בבריכה מקורה ומחוממת המשקיפה לנוף נאה, אבל מה – רצפת עץ בקומה שניה. חסרי הניסיון ישאלו "ומה בכך" ובעלת הנסיון תסביר ששמנו רשום ברשימה השחורה של רשת מלונות זאת לדרעון עולם[1], שבשלושת הלילות בהם שהינו שם קיבלנו ערב ערב טלפון המודיע על תלונות הדיירים בחדר מתחתנו. ככה זה שיש שלושה ילדים ששעונם הביולוגי מכוון לשלוש שעות מאוחר יותר.  ואני חשבתי שאנחנו משפחה תרבותית. קיינה תרבות.

אבל נחזור ללילה הראשון לשהותנו, זמן בו עדיין לא נודענו לשמצה ברחבי היבשת. ובכן, שאלנו את פקידת הקבלה היכן כדאי לאכול ארוחה חגיגית במיוחד. היא נתנה לנו את שם המסעדה בעיניים בורקות. ומה ניתן לאכול שם, שאלנו? הכל!!!! אמרה בהתלהבות וחשש החל להתגנב לליבי.

המסקנה של הערב הזה היא שאין לסמוך על פקידות קבלה של מלונות עם רצפת עץ חורקנית ושאין הבדל בין פאסט פוד ופיין פוד אמריקאי מלבד המחיר. לפחות אני לא מבדילה. איכס!!! אבל  קיבלתי שירה משפחתית של "יום הולדת שמח" ומבטים תמהים של השולחנות ליד.  

בליית ברירה החלטנו לחגוג שוב בלילה הבא. הפעם התעלמנו מפקידת הקבלה השמנמנה (ראה ערך העדפותיה הקולנרית) והלכנו על המלצה של מישלן. ההתחלה היתה מבטיחה המסעדה ממוקמת באין (inn) מקסים. אני לא יודעת אם אתם מכירים את המקומות האלה: בדרך כלל ממוקמים בבתים עתיקים ומלאי אופי שהוסבו לבתי הארחה קטנים ואריסטוקרטים. כל חדר שונה ומרוהט בקפדנות, כל פריט נבחר בתשומת לב לתת לכל חדר אופי משלו ובמקרים רבים מצויד החדר בפינוקים בסגנון ג'קוזי. נכון שהריהוט בד"כ לא תואם את טעמי האישי, אבל יש לזה אופי ואוירה. אפשר לרדת בשעת התה ל"ספריה" או לשבת בניחותה ב"חדר ההסבה", או לשוטט שלובי זרוע בגן המסוגנן. ללא ספק סומן כמקום בו נתאחסן בפעם הבא, כשנבוא בלי הילדים.

המסקנה של הערב היא שאפשר לסמוך על משלין (כן, היה גם טעים). ושוב חגגנו את יום הולדתי בשירה, דבר שהפך להרגל עד סוף הטיול (טוב, אני מגזימה קצת. אז מה).

ואם אתם שואלים מה קיבלתי ליום הולדת: מהילדים "מזל טוב" כתוב בפלסטלינה וברכה ממש יפה, מההורים תיק נסיעות שאני בחרתי, ומאברום עדשה חדשה למצלמה (כך הודעתי לו אחרי שקניתי).

 

---