היום ביצעתי תכנית נושנה והזמנתי נשות פרברים עליזות לבראנצ'. כה בורגני! כן כן, אני בורגנית ואם יש למישהו בעיה אם זה שיספר לי איך הוא לא בורגני, אני רוצה לשמוע. כי נדמה לי שיש כאלה שמסתכלים בבוז על בורגניות ובאותו זמן מרמים את עצמם בכמה שהם לא בורגנים.  יש כנראה סקלה של בורגנות: יש בורגנים ממני. אני לא צריכה בית ענקי ורהיטים מאמאמים, כסף לא מניע אותי (אבל אף פעם לה הייתי בעמדה של חוסר וזה לגמרי דבר יחסי, ההגדרה של חוסר. הרי זה תלוי בנקודת מבט).

אני בורגנית. לא מתנגדת לבגדים נאים, אוכל טוב, טיולים בעולם ופדיקור (השבוע עשיתי את הפראנץ' הראשון שלי ואני לא מבינה למה חיכיתי, כלומר כן מבינה. כפות הידיים אינן הצד החזק שלי. יש לי אצבעות קצרות ושמנמנות, ומשום מה חשבתי שטיפוחן יבליט אותן. שטויות.). נו, מה נתקעתי עם המניקור הזה. בקיצור, אני עושה את כל הדברים הבורגניים האלה בזמן שיש אנשים רעבים באפריקה, ואני יודעת שזה די מחורבן. בדר"כ אנחנו מעדיפים לא לחשוב על סומליה כשאנחנו אוכלים במסעדת גורמה כי זה מקלקל את הטעם.

בכל אופן היה בראנץ' והיה ממש ממש כיף. גיליתי שיש לי חברות נחמדות שאספתי במקומות שונים והפגשתי אותן. גיליתי גם שאני ממש טובה בלעשות את עצמי כאילו אני יודעת לבשל: הכנתי סביצ'ה על סלט קינואה (מהספר של אורנה ואלה), קישואים מוחמצים (מהספר של אורנה ואלה), מאפינס שוקולד תפוז (מהספר של אורנה ואלה) ופשטידת בצל (לא מהספר של אורנה ואלה). איזה קטעים! כולן היו בטוחות כאילו יש לי מושג בבישול! חה!