(נפצח בדיווח סדר כי דויד ביקש).

הסדר בסוף היה אצלי. התקשרתי בבוקר לט' לראות שלמרות שהיה 1 באפריל היא לא עבדה עלי והבית שלה באמת (כמעט) נשרף. בפעם הבאה היא תצטרך ללכת על משהו יותר קיצוני.

ובכן, הכיצד מתבצע סדר בניכר? ניתן לחשוב שע"י מעבר לאלפי מילין הרחק מהמשפחה פותר את בעיות מורליות-פולניות של "איפוא אתה בסדר" אבל זה לא ממש כך. עדיין נרקמים להם יחסים וכעסים, מזמינים את המשפחה ההיא ואז לא נעים גם את זאת והמשפחה ההיא נעלבת ואלה כועסים וכך נוצרים שבטים שלמים, סידרי ענק קקפונים (וזה לא עוזר, כי מישהו כבר יעלב. בכל מקום יש פולנים ואפילו העירקים פולנים).

אנחנו נמלטים מהקקפוניה הזאת בשנים האחרונות עם פרטנרים קבועים, ממש "מונוגמיה של שלוש משפחות". רק שאחת מהמשפחות הבריזה (לא, לא ממש בגדו בנו) ונכנסנו לויברציות. מיד פצחנו בחיפושים אחר קורבנות, כמו למשל סטודנטים גלמודים מסטנפורד שממש בא להם לעשות סדר עם חבורת ילדים מצווחים. אחרי שכל מאמצינו לא העלו חרס והיסוסים רבים הזמנו את קרול ומארק. ההיסוס משום שזה משנה את כל אופי הארוע: תארו לכם, לכל הצרמוניה נוסף אלמנט של הסברים לגויים (קרול) ותרגומים למיניהם.

בזמן אריזת הררי השאריות אני וט' החלטנו שפעם הבאה סדר על טהרת הסלטים, אחרי המרק והקניידלך כמובן. ואולי איזשוהי מנה בשרית. ופחמימות (רק קצת).