אברום בדרך לארץ ואת אגוזית שלחתי הבוקר למחנה של 4 ימים. נשארתי עם שני הבנים. יש משהו כיפי בגיבושון כזה של תת קבוצה של משפחה במיוחד שהם מתוקים ומסתדרים אחד עם השני יופי.

היום הגן של בוטן סגור (מחליפים את מערכת המיזוג או תרוץ אחר) אך לצערי לא נשארתי לבד עם הבוטן משום שהבטחתי לחברה שנתקעה לשמור על העולל שלה. לפני 5 דקות היא הופיעה עם הילדון וחיתולים (כשהבטחתי לא חשבתי על עניין החיתולים. איך שגומרים עם זה, זה נראה משהו בלתי אפשרי מה גם שלהחליף חיתול לילד של מישהו אחר…ואו. עכשיו אני מעריכה את הבייביסיטרים שלי. חסר לו שהוא עושה קקי!). הילדון הזה גם, איך להגיד, עניין הגבולות לא ממש חזק אצלו ואני לא מורגלת. אני תוהה אם ילדים מופרעים הם תוצר של חוסר גבולות או חוסר גבולות הוא תוצאה של ילדים שלא מקבלים אותם.

בנוסף לכך יש לי כאב ראש וחולשה כבר יומיים.

ולסיכום: זה פוסט התבכינות. תחזיקו לי ידיים ל-4 השעות הקרובות. הנה זה מתחיל. בוטן מתלונן שהילד רשע ומרביץ לו. סעמאק, אין לי כח לזה.

איך העיצוביישן?