אמא של אנגוס ואני (אמא של פיסטוק, כאילו יש לי אישיות משל עצמי) מעבירות שיעור בישול בבית הספר. אמא של אנגוס היא גרמניה חביבה בשם פֶּני. אנחנו מבשלות עם הילדים פוטסטיקרס בראש השנה הסיני, לביבות בחנוכה, מרק פמפקיו לחגוג את הלואין, סמוזי ירוק בסיינט פאטריק דיי. חגגנו גם חגים אירניים שבדים והודים.
חשבתי מה אפשר להציע כדי לחגוג את יום השואה. אולי קליפות תפוחי אדמה? אולי כלום?
אולי לפֶּני יהיה רעיון.
נקח לצורך הדוגמא רק את המשפחה של סבא שלי. היו לו 5 אחים גדולים ממנו ואחות אחת. סבא שלי היה משפטן בגרמניה וסבתא שלי רופאה. הם היו ציונים אבל לא ממש הלכו על זה עד 1933 אז נפל האסימון והם עלו מיד ארצה. אמא של סבא באה לבקר אותו ב-36 וחזרה לגרמניה. רק אחות של סבא שלי שרדה אבל לא היו לה ילדים.
אם נניח האחים היו שורדים ולכל אחד מהם היו נולדים 2-3 ילדים. הילדים האלה היו מקימים משפחות ואף היו נולדים להם ילדים ונינים. אולי היינו עכשיו 30-40 משפחות.
אבל אנחנו רק משפחה אחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
