אני בתהליך שיפוצים והכל בגלל שריפה. נתחיל בהתחלה. לפני כמה ימים בעודי נוסעת בביטחה בשדרות העמק הבחנתי בעמוד עשן סמיך ותמיר מתנוסס לפני. מיד חשבתי שזה הבית שלי שנשרף, כולל כל מיני דמיינות חרדתיים, אבל בעודי מתקרבת גיליתי שהעשן מתמר באזור ביתה של הקוסמטיקאית שלי. מיד צלצלתי עליה והיא ענתה ואמרה שהכל בסדר אצלה אבל לא נעים, כבר כמה חודשים לא הייתי אצלה, אז קבעתי תור. אם כבר קוסמיטקאית, כדאי כבר לטפל בעניין השיער שלא נגזז כבר יותר משנה, ומזג האויר האביבי בהחלט מחייב פדיקור. וכך אני באמצעיתו של רמונד כללי, הפיכה מברווז לברבור.

וזה ממש חושב כי תוך שבועיים שלושה מגיע לפה איזה כתב צמרת, לראיין אותי ולכתוב עלי בעיתון וגם לצלם אותי! אשכרה! שניה שניה. נתחיל בהתחלה. הכל התחיל בזה שעשיתי שעורי בית. חלק משעורי הבית שלי היו לשלוח תמונה לאיזושהי תחרות. אז שלחתי. וזכיתי מקום ראשון! התחרות היא בעיתון הנפוץ ביותר בעפולה המקומית, כלומר בירת העמק. אז נכון, זה לא המומה של ניו יורק, אבל התחרות הראשונה שלי! הנושא בו זכיתי הוא "אנשי הפנינסולה" והתמונה פורסמה פה בעבר – תמונה של השכנים שלי. כמובן שביקשתי את רשותם להשתתף בתחרות ועכשיו אני מקוה להביא אותם לטקס חלוקת המדליות (או יותר נכון, פתיחה חגיגית של התערוכה). חוץ מזה אני משתתפת בעוד שתי תערוכות אז אם אתם מגיעים לעמק...

עכשיו אני אנוח קצת, יותר מדי תרבות ומלבד זה אני מסוחררת קצת ממבול רכילות שנחת עלי אתמול שנשמע כך: "שמעתי על ישראלית אחת פה שיש לה מאהב אמריקאי שכבר עזב את הבית הישראלים הם נורא רכלנים וזה ממש דוחה".