החבר הכי טוב שלו, או יותר נכון הילד אותו הוא מעריץ ללא סייג (איך אפשר לא להעריץ יש לו משקפיי שמש של אמריקן איידול!), הוא סאמי. אמא של סאמי באה מהאיים המולדאבים, אבא שלו הוא וואספ אמריקאי וסבא שלו עובד במדאגסקר מטעם יוניצף. מן צירוף חובק עולם שכה אופייני לעמק הסיליקון. זה מעורר אותי למחשבות לכל מני כיוונים כמו: כמה אני אוהבת לראות זוגות מעורבים, מה יקרה עם בוטן יתחתן עם מולדאבית, איך אני יכולה לדבר עם הסבא ולראות אם יונצף יכול להעזר בשרותי. כל מיני כיוונים, אמרתי.

אתמול כשהבאתי את בוטן ופיסטוק לשחק עם חברים, פגשתי בחורה ישראלית שלא הכרתי. גם היא נמצאת כאן מליון שנה ולמרות שאני יודעת שיש כאן המון ישראלים, אנחנו מופתעים כל פעם מחדש "איך יש כאן ישראלים שעוד לא פגשנו". בכל אופן, השיחה הובילה איכשהו לאפשרות עבודה בשבילי. משהו אידאלי שכזה, פרויקטים קצרים, אפשרות לגמישות בשעות, בתחום שאני מכירה (כך נראה). למה אני לא מתלהבת?

בעולם אידאלי בו הייתי חושבת שאני מסודרת לכל החיים כולל חינוך ודיור לילדים (כשיצאו מהקן)  לא הייתי חושבת על זה אפילו. אבל העולם לא אידאלי ועדיין קשה לי לחשוב על זה. במידה וזה יקרה זה יוביל כמובן לויתורים רציניים ואם להיות פרקטית, הדבר הראשון  לוותר עליו זה ישרא.

בדקות אלו ריטה מופיעה בפארק פתוח בדאון טאון סן פרנסיסקו. אני ועוד שניים שלושה ישראלים מהעמק – לא שם. ריטה, איך לומר, לא כוס התה שלי. וגם צפיפות לא (אבל למשינה הלכתי).

באשר לפוסט הקודם, החלטתי לשנות את הגישה שלי לגבי קניית אומנות. אולי בגלל שחלק מהתהליך בקורס שאני עושה הוא לקבוע מחיר לעבודות שלנו. אני לא ממש מצפה שיקנו אבל ברגע שאני מחליטה על מחיר אני מיד חושבת, איך אני יכולה לדרוש שיקנו עבודה שלי אם אני בעצמי לא קונה אומנות?. ואז שאלתי את עצמי, למה בעצם אני לא קונה. וכמו רבים ממכם זו פשוט מחשבה שלא ממש עברה בי לפני זה. היה לי כל כך ברור שזה נורא יקר וממש מותרות. אבל עכשיו אני יודעת שזה יעשה לי טוב לראות יצירות שבחרתי במו ליבי יום יום. ואולי גם הגיע הזמן לתלות תמונות שעשיתי במו ידי.

כרגע בתהליך לקנות צילום של אמן שאני אוהבת רק צריך להגיע להסכמה עם הבן זוג (וכרגע יש חילוקי דעות). אני חושבת לקנות צילום וגם ספר של תמונותיו (אני מרגישה שיש כל לתמונות שלו כשהן ביחד, סיפור שלם). אולי הספר יעמוד איכשהו על יד התמונה.

אם בא לכם, צלמו ושילחו לי משהו שאתם אוהבים שמקשט את הבית שלכם, או חפץ אומנות שקניתם. (נתפשר על פינה מעוצבת יפה בבית). נעשה פוסט תערוכה. לתת דוגמא קצת קשה לי. אמנם יש לי הדפסים ממוספרים שקיבלתי לחתונה אבל הם לא תלויים אפילו.

בנתיים הנה פינה בבית. את התמונה קניתי לא מזמן והיא יותר "פריט עיצובי" מאשר אומנות. כשתליתי אותה הנחתי בטעות את הכד כך ופתאום נראה לי שהעץ צומח מהכד אז כך נשאר.

.