בשתיים נסעתי להביא את פיסטוק מהקייטנה. השארתי לי קצת זמן ספייר כדי לצלם. היום הקייטנה התקיימה ביער סוקיה שתמיד שהייתי בו, בנקודה מסוימת מאוד חדר אור נפלא ומיוחד דרך קבוצת עצי ענק לתוך היער, מין תחושה של  קרן אלוהית. דוקא היום זה לא קרה ובכל זאת הסתובבתי קצת עם המצלמה. נעמדתי בפינה יפה כוונתי, התלבטתי, ימינה, שמאלה... תוך כדי אני שומעת רחשים. לעזאזל, בדידותי מופרעת, אני חושבת, וממשיכה להתלבט מספר שניות לפני צילום התמונה. רק אז אני מרימה ראש עצלני לכיוון הרחשים. אייל עמד שם וליחך עשב בשלווה. עמדתי בשקט והתבוננתי בו עד שהחליט להמשיך בדרכו.