סמסטר קיץ מאוד מאתגר. מנסים לדחוס בשישה שבועות מה שבדר"כ עושים ברבעון. בחרתי לחזור לשורשים ולקחת קורס ראשוני בצילום, לחזור לחדר החושך (לחזור עלאק, כולה עשיתי לפני 15 שנים קורס מצ'וקמק). אומנם ברברה אמרה "בואי לחדר החושך, אני כבר אלמד אותך", אבל קייט, המורה כיחכחה בגרונה בנימוס ואמרה "לי יש את השיטות שלי" ואפילו המציאה קורס מיוחד במערכת הממוחשבת של הקולג' כדי שאוכל להרשם.
מזל. ברברה עולה לי על העצבים וכבר אין לי כח לרחם עליה, על זה שהיא רווקה מוזנחת בת 50 + שגרה עם אמא שלה ועובדת בדואר. היא כל כך מעיקה ואף פעם לא מרוצה גם כשעושים לה טובה. כשנסעתי לכנס של אדובי די נשברתי כשהיא סיפרה לי איזה כסאות היו בחתונה של הבנדוד שלה לפני חמש-עשרה שנה.
טוב, חזרתי לרחם עליה. בסך הכל היא בן-אדם חיובי.
אז איפוא הייתי? אה כן, הקורס. זה קורס מאוד ראשוני ונחשב גם כ"לימודים כלליים" כך שלוקחים אותו המון ילדים שלא מתעניינים בצילום בכלל. זה שונה מכל שאר הקורסים שלקחתי בהם הייתי פחות או יותר בגיל הממוצע, וכולם היו חדורי התלהבות.
ישבתי בהפסקה עם כמה מהחברה האלה וקצת הזדעזעתי מהנושאים שמעניינים אותם. זקנתי. מזל שמצאתי בחורה גרמניה קצת יותר בוגרת ואנחנו יושבות שם ומגלגלות עיניים כזקנים של החבובות.
חדר החושך סוחף אותי כמובן ואם יש אופציה בין פילאטיס לחדר חושך, נחשו מה אני בוחרת? אני עדיין מחפשת את סוג הספורט הזה שיהפוך אותי לספורט-פנאטיק.
לקחתי גם סדנת צילום. בסדנאות האלה נפגשים פעם אחת לקבל חומר רקע ואז נפגשים ליום צילומים או שניים. אני ממש לא מתה על הצילום הקבוצתי הזה, אני צריכה לבד. אבל גם את זה אני לא ממש עושה ואני מנסה לישם בכל דרך חוקית עיצה מאוד חשובה שנתנו לי "שוּט מוׁר!"
הסדנא היא בנושא "הפרברים האמריקאיים". הפגישה המקדימה היתה מאוד מעניינת בה נעשתה סקירה היסטורית על צמיחת הפרברים וכמובן דוגמאות של הטרנדים החדשים וגישות שונות בצילום פרברים.
אז מה דעתכם שנעשה סדנת צילום? זה הולך ככה. עיצמו את העיניים וחישבו על הישוב שאתם גרים בו. על המראה שלו ביום, בערב, בלילה, לפנות בוקר, איך נראים הרחובות, הבתים, הגנים, על האנשים שבו, על האינטרקציה בינהם, על מקומות בילוי, מפגש, קניות.
עכשיו צלמו בראשכם או במצלמתכם תמונה, או שתיים, או שלוש. איזה תמונות יתארו את המקום שלכם? אם בחרתם לצלם תמונות אמיתיות כדאי לצלם הרבה יותר (שוט מור, כבר אמרתי?) ולבחור שלוש (או פחות).
שעות הערב המאוחרות בפרברים, אור כחול, תוצר של מסכי טלויזיה ענקיים, עולה מהבתים. פעם ראשונה עבורי לצלם חשיפות ארוכות עם חצובה.
סברביה - מבט על.