רק נמוגה פרשת הנאצים, והנה פרשה חדשה בכיתה של פיסטוק.

ביום רביעי ישיבת הורים, בה עדכנו אותנו שבלה-בלה-בלה וגם יאדה-יאדה-יאדה, ואז שאלה המורה אם מישהו מההורים רוצה להעלות עוד נושא.

"כן" אמרה סוזן מנדלביץ', אמא של סמנטה, ילדה סינית חמודה שהצטרפה לכיתה לפני שבועיים "רציתי לשאול אם כדאי שאני או האמא השניה של סמנטה נבוא ונספר קצת לילדים על משפחות מסוג אחר ועל אימוץ, כי הרבה ילדים שאלו אותנו שאלות".

הדעה הכללית היתה שאין ממש צורך, שהילדים מקבלים את זה באופן טיבעי אז למה לעשות עניין? הרי יש לנו המבוגרים נטיה לצור בעיות יש  מאין  בהסברים מיותרים.

"קלואי אמרה שאם יש לסמנטה שתי אמהות אז יש לה שתי משפחות ואיזה כיף לה" אמרה אמא אחת, וכולם צחקו.

"דיויד פסק בעקשנות שאין דבר כזה" אמרה אמא אחרת.

"בכיתה המקבילה לאנטון יש שתי אמהות כי אבא שלו עבר שינוי מין, והילד שלי חבר של אנטון ואין לו בעיה עם זה" אמרה אמא שלישית.

"אני באמת לא יודעת איך לקרוא לאבא של אנטון", אמרה המורה.

וסוזן מנדלביץ' הנהנה בחצי חיוך.

למחרת שאלתי את פיסטוק אם הוא שם לב שלסמנטה יש שתי אמהות או שהן נראות קצת שונה ממנה. כפי שנחשתי הוא לא שם לב בכלל. הוא שאל איך זה יכול להיות והסברתי לו על אימוץ.

באותו ערב, עשר דקות לחצות, אימייל ארוך כאורך הגלות מסוזן מנדלביץ'. היא פונה עלינו כי היא יודעת שזה בית ספר מיוחד עם גישה פתוחה ויאד-יאדה-יאדה. היא נורא נעלבה. למה זה מצחיק שקלואי חושבת שיש לסמנטה שתי משפחות? למה כולם צחקקו מכל ה"פנינים" של הילדים? מה בכלל קשור אבא/אמא של אנטון לכל העניין?

היה לזה ריח קליל של לחימה נגד כוחות הרשע שאינם שם. הרי טיבעי לגחך מהראיה הנאיבית והלא-פולטקלי-קורקט של ילדים, וזה לא אומר שההורים לא המשיכו בשיחה ותקנו את הראיה הזאת.

אבל גם ריח קליל של צדק. אם הילדים שואלים ומדברים על זה, הרי שהם לא מקבלים את זה באופן טיבעי כפי שנטען, ובכלל לדבר על סוגים שונים של משפחות זה לא מזיק. 

ואבא של אנטון באמת לא קשור לעניין.