4/2008
אמפטיה
נסיעות במכונית. זמן רדיו. זמן ההרהורים. לפני יומיים שמעתי ב-NPR ראיון עם מגשר. הוא טען שהדבר שחסרנו מורגש הוא היכולת להכנס לנעליו של האחר. אמפטיה.
חשבתי על זה לאור הפוסט המרגש/מזעזע של הבלונדינית האולטימטיבית. האם יש לנו את היכולת להכנס לנעליים של אלו? להרגיש שזה יכול לקרות גם לנו?
רציתי להכיר לכם אפשרות נוספת לתרום, לארגון בשם מרכז מזון תל אביב שאת אחד ממפעיליו אני מכירה. הוא פנה בבקשה דחופה:
הפערים בחברה הישראלית הולכים וגוברים מרכז מזון מעבר לחלוקת המזון למשפחות מחלק מדי יום 1100
כריכים לתלמידי בתי ספר באזור תל אביב . הכריכים מגעים לארוחת עשר יחד עם פרי רענן
ע"מ לסייע לתלמידים אשר אין ידי הוריהם משגת מלממן עבורן כריך להפסקת עשר .
אנו מאמינים כי נתינת כריך לילד בוודאי תסייע לתלמיד להתרכז בלימודיו וללמוד טוב
יותר. ובאמצעות הלימודים לשבור את מעגל העוני הלופת אותו לעיטים אף שתיים או שלש
דורות ברציפות .
לקראת
חג הפסח אנו במרכז נחלק קרוב ל- 1000 חבילות מזון למשפחת שידם אינן משגת. מרבית
הכספים המסייעים לנו מגעם מחול ובעיקר מארה"ב . . עקב תנודות קיצוניות
במטבע האמריקאי חלה פגיעה עצומה בהכנסות המרכז לחלוקת מזון בהיקף של למעלה מעשרים
אחוז.
אם ברצונכם לעזור, לקראת חג הפסח או בכלל, עכשיו זה הזמן!.
שוב: מרכז מזון תל אביב.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
