פשוט מאוד. אל תכתבו כלום. בדוק.

אולי גם תארגנו לכם הצבעה מהעמוד הראשי של נענע. זה קרה ביום השואה וגרם לי למהר ולמחוק 2 פוסטים יללנים. לא השאירו לי אף טוקבאק ואף תגובה בעצם. אף אחד לא רוצה שארטש לו.

מזמן לא היתה לי תקופה כל כך מנותקת מישרא, אולי כי אני מקשקשת פה כבר מליון שנה, ואולי כי אני אשכרה עסוקה בחיים האמיתיים. והיום בגלל שחם. ממש חם ואין מזגן. לא נורא מזג האויר בברצלונה נראה מבטיח. ברצלונה!!!! אמל'א!!! כבר ביום שלישי ויש לי מון מה לעשות עד אז! ומה אני צריכה להכין לטיול עצמו אני בכלל לא מגיעה לחשוב.

חם. זה כל מה שאני יכולה לחשוב.

ארוע האולפנים הפתוחים היה חביב ביותר. אנשים שאני לא מכירה ממש קנו תמונות שלי (ואני עוד הקפצתי את המחירים בהשראת הסובבים אותי ומסקנתי היא שאם אוהבים קונים). היו גם מפגשים נחמדים והרבה שיחות מעניינות. אפילו חבצלת ובנזוג באו. לפעמים אנחנו נפגשים בלי סושי.

אפילו לאה התנהגה ללא דופי (פוסט הקיטורים על לאלה היה אחד מאלה שמחקתי).

ט' התעצבנה על אלה שהציגו איתי מבחינת "כל מי שעושה חוג מקרמה הוא אמן" אבל כמובן חושבת שאני ממש אומנית אמיתית והיא לגמרי אוביקטיבית.

הדלקתי את המאורר הקטן. זה עוזר.

כבר יש תאריך ואולם (טוב, מסעדה) לבת המצוה של הזוטרית. עדיין לא ברור לנו איפוא נגור בשהותינו בארץ. יהיה בסדר.

ואבא שלי אושפז לכמה ימים. הוא בסדר, כך אומרים וכך הוא נשמע.

אבל זה מכניס לפרופורציה את כל מה שכתבתי עד עכשיו.

נדבקתי לכסא.

בקשר לפוסט הקודם: תוצאות מחקר קטן מראות שגם שמראים לאמריקאים את התמונה הזאת עדיין לא ברו להם הקשר בן יום הזכרון  וחיילים שנהרגים או מה הבעיה בסיילים ביום הזכרון.

הלוואי שנרגיש כל כך מרוחקים מימים כאלה.