א. עשרת המאמרים הנבחרים:
1. הוראות הפעלה של הוראות ההפעלה \ אורי ניצן, "הארץ", נובמבר 2000
מאמר זה עוסק בתהליך המתילציה, תהליך המתרחש בתאים ומהווה את אחד המנגנונים האחראיים לביטוי או שיתוק של גנים. המאמר חושף את הממצאים של שני פרופסורים ישראלים אשר חקרו את המנגנון.
בחרתי במאמר זה כיוון שעד היום לא מצוי בידינו את כל המידע בנוגע למנגנוני ביטוי ושיתוק גנים בגוף האדם. המאמר מספר על אחד המנגנונים שכן התגלו ולכן מצאתי בו עניין רב. אני מאמין שניתן יהיה להפיק תועלת רבה מכל פריצת דרך בנוגע למנגנונים הללו. בנוסף, המאמר מספר על מחקרם של חוקרים ישראלים ולכן יש בו גם נגיעה אישית לקורא הישראלי, ועוד יותר מכך לביולוגים הישראלים!
2. זו לא מוטציה זה מוטץ \ איתי בן פורת, "הארץ" , נובמבר 97
מאמר זה עוסק במוטציות ובתיאוריה כי הזכרים הם אלו המובילים את האבולוציה כיוון ששכיחות המוטציות בכרומוזומים שלהם גבוהה מזו אצל הנקבות. המאמר מדבר על כרומוזומי המין – כרומוזום X וכרומוזום Y, האופייני רק לזכר, ושונה מאוד משאר הכרומוזומים.
בחרתי במאמר זה כיוון שלא פעם אנו נתקלים בוויכוחים בנושא שוביניזם-פמיניזם, ועניין אותי לקרוא על השונות הגנטית בין שני המינים.
אני לא שוביניסט אך אני מודע לשונות הרבה בין שני המינים ותיאוריה שגורסת כי אחד מהמינים "מוביל" את האבולוציה עוררה בי סקרנות רבה.
3. כרומוזום Y: הגודל לא קובע \ איתי בן פורת, "הארץ", פברואר 98
מאמר זה עוסק בתהליך השחלוף המתרחש בין זוגות כרומוזים וכן בחשיבותו של תהליך זה. כמו כן, המאמר מרחיב על התפתחותו האבולוציונית של כרומוזום המין הזכרי Y, על שונותו ועל השפעתו.
מאמר זה עניין אותי שכן הוא מרחיב יותר על כרומוזום המין הזכרי ולכן מהווה גם השלמה והעמקה נוספת למידע הנדון במאמר 2 – זו לא מוטציה זה מוטץ.
גם במאמר זה נידונה שונותו של כרומוזום Y וכן התפתחותו האבולוציונית ולכן מצאתי בו עניין רב.
4. סמים משבשים את פעולת הסינפסות \ לקוח מספר לימוד.
קטע זה עוסק בקבוצות הסמים השונות ובהשפעותיהם המגוונות, שאחת מהן היא שיבוש פעולת הסינפסות שבין תאי העצב בגופינו.
המאמר מדבר על הסכנות הטמונות בשימוש בסמים, על ההשלכות החמורות שלהן וכן עוסק באלכוהול- סם לכל דבר.
מצאתי בקטע עניין מיוחד שכן יש בנות ובנים לא מעטים בשכבה שלי אשר משתמשים בסמים. למרות שאני כבר יודע לא מעט בנוגע לסמים ולהתמכרות אליהם, מצאתי בקטע דברים חדשים שלא ידעתי ושעניינו אותי מאוד.
בכל הנוגע לאלכוהול היה לי חשוב לקרוא וללמוד שכן מרבית חברי לשכבה נוהגים להשתכר לחלוטין במסיבות לילה. רציתי לדעת מהם הסכנות הטמונות גם באלכוהול והבנתי שאין להפחית בערכו ויש להתייחס אליו כמו אל סם.
5. כשהתא עושה חתוך הדבק \ מ.סלוין, "הארץ", ספטמבר 2004
המאמר עוסק בתהליך השחבור, בדרך התבצעותו ובחשיבותו כחלק מהעריכה הגנטית. בנוסף, מרחיב המאמר על מחקרם של חוקרים ישראלים אשר עסק באברון מיוחד שנמצא בגרעין התא ושמו ספלייסוזום. לאברון זה חשיבות מכרעת בכל הנוגע לערכיה הגנטית ולמעשה תהליך השחבור מתבצע בו.
בחרתי במאמר בעיקר כיוון שמתוארת בו פריצת דרך חשובה של מדענים ישראלים. המדענים חקרו את אברון הספיילסוזום והגיעו למסקנות חשובות בקשר למבנה האברון, דרך פעולתו וחשיבותו בתהליך השחבור ובעריכה הגנטי. אני שמח מאוד כאשר אני קורא על פריצות דרך מדעיות והתקדמות רבה במחקר הישראלי, בעיקר בכל הנוגע לגנטיקה.
6. כל מה שדרוש זה האות הנכון \ תמרה טראובמן, "הארץ", נובמבר 2000
המאמר עוסק בתאי גזע – תאים שלא עברו התמיינות ומסוגלים להתפתח לשלל סוגי התאים. המאמר מרחיב על מחקר של חוקרים ישראלים אשר ניסו לכוון את תהליך ההתפתחות של תאי גזע ואכן הצליחו לעשות זאת במספר תאים.
המאמר מעניין מאוד שכן תאי הגזע ובמיוחד תאי גזע אנושיים הם נושא נדון מאוד בשנים האחרונות בעולם. מדענים רבים מעוניינים לפתח ולהתקדם בתחום תאי הגזע ולהשתמש בתאים אלו למען שיקום איברים פגומים ולהצלת חיים, אך מהצד השני עומדות בעיות אתיות רבות ומתנגדים רבים לשימוש בתאים אלו. המאמר הפתיע אותי מאוד שכן לא חשבתי שבאמת הצליחו עד היום לכוון את התפתחותם של תאי הגזע למספר סוגים של תאים.
7. האם קוטלי המזיקים משמידים גם תאי מוח \ ינאי עופרן, "הארץ", נוב' 2000
המאמר עוסק במחלת הפרקינסון ומרחיב על מחקרם של חוקרים אמריקנים אשר שיערו כי חומרי ההדברה מהווים את אחד הגורמים למחלה.
בעזרת ניסויים בעכברים הגיעו החוקרים אכן למסקנות חשובות בנוגע להשפעת חומרי ההדברה וגרימתם למחלת הפרקינסון, אך לא הוכיחו את הקשר במאת האחוזים.
המאמר עניין אותי כיוון שאני ומשפחתי כבר מאז שהייתי קטן, נמנעים מירקות ופירות מרוססים ואוכלים מזון אורגני. סיקרן אותי לקרוא על ההשפעה של אותם חומרי הדברה, כיוון שאני יודע הרבה על ההשפעות השליליות של חומרים אלו אך לא האמנתי כי אכן יהיה קשר בינם לבין מחלת הפרקינסון.
8. מזל טוב, נולדה לך סינפסה \ ינאי עופרן, "הארץ".
המאמר עוסק בסינפסות, אותם המרווחים בין תאי העצב שבהם הדחף העצבי יוצר שרשרת אירועים כימיים שגוררים יצירת דחף עצבי נוסף. המאמר מרחיב על הקשר בין תהליך הלמידה המתרחש במוח לבין הסינפסות. מחקרים מגלים כי בעת למידה הסינפסות שבמוחנו גדלות והופכות רגישות יותר לגירויים.
בחרתי במאמר כיוון שתמיד עניין אותי מה באמת קורה במוח כאשר אנו לומדים. לדעתי, רבים אינם מבינים שגם למידה היא מאמץ חשוב אשר מאמן ומשפר את המוח. בדיוק כמו שעושים ספורט כדי לפתח שרירים, כך גם הלמידה, החשיבה והזיכרון מפתחים ומאמצים את המוח.
9. הכאב והעונג באותה התעלה \ ינאי עופרן, "הארץ", דצמבר 2001
המאמר עוסק בחוש המישוש, בתאי החישה ובתחושות הכאב והעונג.
הוא מרחיב על מחקר מולקולרי חדשני אשר הראה כי גן מסוים משתתף בתהליך החישה והוא אחראי לבניית תעלה מסוימת בקרום התא. לתעלה זו השפעה מרסנת על תחושת העונג ואילו השפעה מעצימה על תחושת הכאב.
בחרתי במאמר כיוון שאף פעם לא ידעתי הרבה על נושא תאי החישה בגופינו ועל התהליכים המתרחשים בהפיכת הגירויים החיצוניים לאותות חשמליים שעוברים בתאי העצב. הפתיע אותי לגלות שיכולים להיות הבדלים בין קליטת כאב לקליטת עונג ושאף יש גן מסוים שאחראי להעצמת גירויי כאב והחלשת גירויי עונג.
10. מחסום הדם-מוח מאחורינו \ מרית סלוין , "הארץ" , דצמבר 2001
המאמר עוסק במחלת הפרקינסון, בגורמים למחלה ובתהליכים המתרחשים במוחם של החולים בה. כמו כן, מרחיב המאמר על מחקרם של מדענים ישראלים אשר ניסו לפתח תרופה יעילה במחלה שתפעל כנגד הגורמים לה ולא כנגד התסמינים. החוקרים הגיעו לתוצאות מרשימות.
בחרתי במאמר הזה כיוון שיש בו קשר ישיר למאמר העוסק בפרקינסון ושמו: האם קוטלי המזיקים משמידים גם תאי מוח ושני המאמרים למעשה משלימים או מרחיבים זה את זה. במאמר על קוטלי המזיקים מתואר מחקר שאחת מתוצאותיו הייתה עכברי מעבדה שלמעשה חולים בפרקינסון. במאמר נאמר שהישג זה – אותם עכברים – מהווה פריצת דרך ויוכל לעזור בהמשך המחקר ובפיתוח תרופות לפרקינסון.
במאמר הנוכחי השתמשו המדענים הישראלים באותם עכברים חולי-פרקינסון כדי לפתח טיפול יעיל לפרקינסון. העכברים הם החוליה המקשרת בין שני המאמרים העוסקים בפרקינסון. לולא היו קיימים אותם עכברים הרי שהצוות הישראלי היה מתקשה מאוד במחקרו.
ב. חמשת התגובות הנבחרות:
1. בנוגע ל: סיכום – סמים משבשים את פעולת הסינפסות.
דליה (האתר שלי) , 21:54 14/3/2005: האם אתה יכול להסביר לי מה הבעייה בשימוש באקסטזי? תודה מראש על ההתיחסות
:
2. בנוגע ל: מזל טוב, נולדה לך סינפסה
דן בן ארי , 19:52 1/4/2005: אם כך האם אפשר יהיה : 1. לשפר למידה באמצעים כימיים? 2.לבצע למידה ע"י אמצעים כימיים?
VoDo , 16:23 2/4/2005: שלום לדן בן ארי! תודה על השאלות, הן בין המעניינות ביותר שנשאלו! אתחיל דווקא מהסוף, ואומר לך שכיום עוד לא ממש ניתן לבצע למידה באמצעים כימיים, אך ייתכן מאוד וזה יהיה אפשרי בעתיד. התחום המדובר מאוד מתפתח ולכן צריך לעקוב אחר החידושים בעקביות ולהתעניין בתגליות חדשות ובהתקדמות המהירה. -ראה הערה בסוף תגובה זו. לגבי השאלה הראשונה, הרי שהדרך לשיפור למידה בעזרת אמצעים כימיים כבר נסללה בחלקה. אני סבור שבעתיד אמצעים אלו יהיו הרבה יותר יעילים, אך כבר היום ישנם תרופות מסוימות שיכולות לעזור לשיפור הזיכרון ואף לאלו הסובלים מקשיי למידה ובעיות ריכוז. עד כמה תרופות אלו עובדות, לא ניתן לומר, אך כפי שאמרתי, הם ילכו ויתייעלו. בקרוב אוסיף קישורים בנושא, במטרה להרחיב את הדעת והעניין. מקווה שהייתי לך לעזר.
3. בנוגע ל: פרס נובל 2004 והומאוסטזיס ברמה מולקולרית
עוזי פרום דה בלוג , 10:49 31/3/2005: עבודה יפה, דן! אבל הסיכום חסר קצת. לא יכול להיות שתסכם את כל עבודתם של הפרופסורים המדוברים באמרך "הגילוי של המדענים קשור במנגנון המסמן חלבונים מסוימים בעזרת יוביקויטין, שהוא פוליפפטיד, אשר מפורקים לאחר מכן במהירות ע"י מבני תא הקרויים פרוטאזומים." הדבר נשמע כמו סינית גם לאנשים כמונו שחיים, נושמים ועובדים ביולוגיה. אודה לך אם תואיל להסביר במילים פשוטות לי, לך ולשאר קוראי הבלוג את המשפט הזה. תודה!
VoDo , 11:26 31/3/2005: תודה לעוזי על התגובה המתעניינת הזאת. עוזי, הסיכום עוד לא גמור, לכן הוא בוודאי נראה קצר ולא מעמיק.
בקשר לשאלתך: פרוטאזומים הם מבנים מסוימים בתא אשר אחראיים על פירוק חלבונים. כמובן שבתא יש כל מיני סוגים של חלבונים, ולא כולם מיועדים לפירוק, לכן אנו צריכים מערכת בקרה כשלהי אשר תכריע מי יפורק ומי לא. המדענים חקרו ומצאו את אותו מנגנון בקרה, שזהו תפקידו. המנגנון מכריע מי יפורק ומי לא ע"י סימון החלבונים שצריכים להתפרק ביוביקויטין, שהוא מולקולה גדולה של חומצות אמיניות (אבני הבסיס של החלבונים). אתן לך אף מטאפורה: הפרוטאזומים הם כמו חוטב עצים אשר נמצא ביער וצריך לחטוב סוג מסוים של עצים (חלבונים), אך הוא איננו יודע לזהותם בעצמו. לכן, לפני שהוא מתחיל בחטיבה, עובר מנהל הגזם ביער (מנגנון הבקרה) ושם חוט אדום (יוביקויטין) על כל עץ שצריך לחטוב. חוטב העצים יודע אילו עצים אכן מיועדים לחטיבה ועושה את עבודתו בשלום. סוף טוב הכל טוב! מקווה שעזרתי
shroov , 18:42 5/4/2005: תודה רבהה.. עזרת מאד..אפילו אני הצלחתי להבין..
VoDo , 10:41 6/4/2005: שמח לשמוע!, אתה מוזמן לשאול בקשר לנושאים נוספים...
VoDo , 10:47 6/4/2005: הבהרה נוספת בקשר לתשובה לעוזי: במטאפורה שניתנה חוטב העצים הוא זה שאקטיבי והולך ביער ואילו היוביקויטין הוא סטטי ונשאר תלוי על העצים. בתא המצב לא כך: הפרוטאזומים (החוטב) הם סטטיים, ואילו היוביקויטין אקטיבי והוא זה שמביא את החלבונים הנכונים אל הפרוטאזומים כדי שיפורקו.
4. בנוגע ל: כשהתא עושה חתוך\הדבק
עומרי ישראלי , 19:17 27/4/2005: עדיין לא הבנתי מה ההבדל בין אקסונים לאיטרונים??
VoDo51 , 16:15 29/4/2005: שלום עומרי ותודה על השאלה. בקשר לשאלתך: ב-DNA נמצא המידע התורשתי שבאמצעותו נבנים חלבונים בגופינו. בניית החלבונים נעשית באברונים ששמם ריבוזומים, אך הDNA עצמו הוא לא זה שמגיע לאברונים אלו. ה-mRNA או ר.נ.א שליח, הוא זה שמוביל את המידע המצוי ב-DNA אל הריבוזומים. הוא נבנה על גבי גדיל אחד של DNA לפי רצף מקטעי הDNA ובכך מצליח להעביר את המידע, את אותו הקידוד, אל הריבוזומים. אולם, לפני שה-mRNA מגיע אל הריבוזומים הוא עובר תהליך של עריכה, תהליך הנקרא שחבור. בתהליך זה מסולקים חלקים אחדים ממקטעיו של ה-mRNAואילו חלקים אחרים נותרים. בחלק מן המקטעים של ה-mRNA לא נמצא מידע תורשתי שנחוץ לבניית החלבונים בריבוזומים, למקטעים אלו היו תפקידים אחרים, אך בשלב זה הם אינם נחוצים עוד ולכן מסולקים בשחבור. חלקים אלו נקראים אינטרונים. במקטעים אחרים של ה-mRNA כן קיים מידע תורשתי שנחוץ לבניית החלבונים. לכן, מקטעים אלו אינם מסולקים. אלו הם האקסונים. עומרי, מקווה שעזרתי! אם יש לך שאלות נוספות או שאתה רוצה הבהרה נוספת אתה מוזמן לשלוח תגובה...!
5. בנוגע ל: הורמונים
דנית (האתר שלי) , 17:13 10/4/2005: י ש לי בעיה עם בלוטת התריס ואני מקבלת יוד בשם אלטורקסין האם תוכל להסביר לי את הקשר ? תודה דנית אגב הבלוג שלך מדהים באיזה מסגרת אתה מקיים אותו ?
VoDo51 , 19:44 29/4/2005: שלום דנית, תודה רבה על המחמאות. את הבלוג אני מקיים במסגרת פרוייקט ייחודי לתיכון בו אני לומד, תיכון הדסים. על הפרוייקט תוכלי לקרוא עוד ב-"ברוכים הבאים" בקישור משמאל. לפני שאני עונה על שאלתך, אני רוצה להבהיר שאני לא רופא, ואני מאמין שכל שאלה בנוגע לתרופות שאת מקבלת רצוי שתפני לרופא שלך. ובכל זאת, עשיתי מעט בירורים וקראתי קצת בספרים והנה תשובה: האלטורקסין ידוע יותר בשם לבותירוקסין, והוא מהווה תחליף סינתטי להורמון הטבעי המיוצר ע"י בלוטת התריס. אנשים המקבלים אותו הם בדר"כ אנשים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), ובגופם לא מיוצרת כמות מספקת של הורמוני בלוטת התריס - לכן הם זקוקים לתחליף. יש גם תופעה של חוסר מולד אצל יילודים הנקראת קרטיניזם וגם אז ניתן האלטרוקסין. בנוסף, משמש הורמון זה לדיכוי פעילות בלוטת יותרת המוח במקרים בהם בלוטת התריס מוגדלת. יתר על כן, משתמשים באלטרוקסין לטיפול בסרטן בלוטת התריס. תופעות הלוואי העיקריות של האלטרוקסין קשורות בלב, רמת הסיכון ממנת יתר בינונית והסיכון מפיתוח תלות נמוך.
מקווה שעזרתי, את מוזמנת בחום לשאול עוד!
: דנית, הנה מספר קישורים של מידע בנושא: www.pigur.co.il/search/cretinism.htm www.tevalife.com/article.asp?id=626 www.health-pages.co.il/article.php?article_id=3493 www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=139
בבלוג זה
בכל הבלוגים
