~אה, זה ספויילר עצבני, אל תגידו לא ידעתי~

בואו ואספר לכם את הסיפור על היום בו ניצל כדור הארץ משואה 2. הכול התחיל כשגזע חייזרים סופר אינטליגנטי ומשודרג, שבמקרה היה עשוי משאריות של פיאט אונו מודל 87, החליט שכדור הארץ זה המקום להיות בו ולכן הם התחפרו במעמקי האדמה וישנו שם שנת חורף במשך מיליוני שנה. גשם, שמש, רעידות אדמה - שום דבר לא העיר אותם מתרדמתם, או לחילופין חילד את המערכות שלהם, עד אותו יום מקולל, בו פרצה סערת ברקים בלתי מוסברת.

הברקים האלו היו מאוד משונים, הם גרמו לכל המכשירים בעולם להתקלקל - מכוניות, טלווזיות, שעונים - הכול חוץ ממצלמות דיגיטליות, שזה מזל גדול, כי בזכות המצלמות הדיגטליות, הצליחו בני האדם להנציח את הרגע המרגש בו פרצו החייזרים ממעמקי האדמה. היה זה רגע כה מרגש ועוצר נשימה, שכל האנשים באיזור עצרו והסתכלו על הפלא. מדרכות נסדקו, בניינים התמוטטו, חייזרים בגובה 100 מטר יצאו החוצה, וכל בני האדם עמדו מסביב (אומנם לקחו כמה צעדים אחורה מידי פעם, אבל עדיין - עמדו מסביב) וצילמו במצלמות הדיגיטליות שלהם את ההתרחשות. כולם, חוץ מאדם אחד.

אותו אדם היה סתם אדם ככל אדם. קצת גמד עם אף שבור אך תחת נחמד. אותו אדם ידע כבר מההתחלה שמשהו פה לא בסדר, הוא גם ידע לאן לברוח כשהחייזרים התחילו לירות על כולם. כשהחייזרים ירו לשמאל - הוא ברח לימין, כשהחייזרים ירו לימין - הוא ברח לשמאל. אבל זה לא היה עניין של אינטואיציה, כי כידוע, לזכרים אין אינטואציה. לעומת זאת, יש להם תסריט. ובזכות התסריט ניצלו חייו וחיי בתו הצווחנית. אישה בעלת אינטואיציה, למשל אני, היתה משאירה את הצווחת בשולי הדרך עוד בתחילת הסרט. אבל אני לא חברה של שפילברג, ולכן לא קיבתי תסריט. אבל לא ניכנס לזה עכשיו.

בקיצור, אז החייזרים באו והרגו את כולם. כזכור הם היו סופר אינטלגינטים החייזרים האלו, ולכן ידעו בדיוק לאן כל בני האדם בורחים. בני האדם הם לא גזע כל כך מפותח, מסתבר, כי הם רצו כולם לאותה נקודה ועשו המון רעש ואחר כך היו נורא מופתעים כשהחייזרים באו והרגו אותם. שוב. הם אומנם ניסו להשיב מלחמה, אבל החייזרים הצליחו לבלבל אותם עם האינטליגנציה הרבה שלהם - הם שמו מגנים על הראש, וכך ניצלו מכל היריות והפגזים ומטוסי הקרב ותוך כדי רמסו את כל הבא ליד על האדמה. אם בני האדם היו קצת יותר חכמים, הם היו מכוונים לרגליים, אבל אפשר להבין אותם לנוכח הסיטואציה, היתה פאניקה גמורה ואף אחד לא חשב ממש בראש צלול. אם הם היו חושבים בראש צלול כמוני, למשל, הם היו משאירים את הילדה הצווחנית בשולי הדרך עוד בתחילת הסרט וכך היו נמנעות מהם לא מספר בעיות. אבל מאוחר מידי לקטר על זה עכשיו.

בקיצור, החייזרים המשיכו להרוס את כל כדור הארץ, ואז פתאום הם הפסיקו. בני האדם שהמשיכו לברוח לכל מקום לא הבינו מה קורה - רגע אחד משמידים אותם בכל פינה, ואז פתאום לא. רגע אחד החייזרים יורים עליהם, ואז פתאום הם מפסיקים ונופלים מתים. אף אחד לא הבין למה, אבל כולם הבינו שניצחנו, ולכן היו שמחים מאוד. כמו שאומרים - ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, עכשיו נאכל.

אבל רגע! צריך סוף טוב!

וכך מייד אחרי שכל החייזרים מתו הגיעו האדם ללא אינטואיציה ובתו הצווחנית אל בית חמתו. שם חיכתה לו המשפחה המאוחדת, שהיתה מכחישת שואה מוצהרת, ולכן לא קרה לה שום דבר. כולם נשארו נקיים ומסודרים בבית מספר 32 בשכונה נווה הדר בעיר שהיתה פעם בוסטון והיום היא גל הריסות. שכונת נווה הדר שרדה את הטרור כי הם שילמו את וועד הבית בזמן, וזה ילדים, מוסר ההשכל, או משהו.

אה כן, ובסוף גם גילינו למה החייזרים מתו ככה פתאום - זה בגלל שאלוהים המציא את המחלות. נכון כיף לדעת? אחלה.