ואם ביום בהיר אחד, בשעת שקיעה מעוננת של ספטמבר, ייגש אלייך בחור ככה סתם באמצע הרחוב ויודיע לך חד משמעית שאת, כן את, היא אשת חלומותיו? "את כל כך יפה" הוא יגיד, "את ממש עושה לי משהו, אל תלכי". מה תעשי? לא תישארי?

דברים כאלו יכולים לקרות רק כשאת לגמרי לא מוכנה להם, או שיש ירח מלא. למזלי הטוב, גם יש ירח מלא היום, וגם הייתי לגמרי לא מוכנה לזה. אני? אשת החלומות של מישהו? הוא חייב להיות פסיכופט כבד כדי שאני אאמין שזה אפשרי. והוא אכן היה פסיכופט, שהרי לא זכור לי שגברים נורמלים מצהירים שהם מחפשים זוגיות ואהבה. או שמשהו דפוק אצלם, או שהם הבינו שזו הדרך הטובה ביותר להשחיל אישה במיטה.

אני, כזכור, לא אינטליגנטית במיוחד, ולכן אמרתי הן. במקרה הכי גרוע הוא ינסה להשכיב אותי. במקרה העוד יותר גרוע נתחתן. לא יודעת. סך הכול הוא נראה טוב לטעמי, התחנף אלי יפה, נשמע רציני, גר קרוב. אמרתי - נקפוץ לקפה, יהיה זורם. קפצתי.

ובכן - הוא לא שיקר, הבן אדם באמת מחפש זוגיות. הוא כל כך בעניין של זוגיות, שמייד הוא הציע שנחליט שאנחנו זוג כבר עכשיו, ונראה מה קורה. זאת אומרת - שאני אבוא לישון אצלו הלילה. אל דאגה, הוא יבשל לי ארוחת ערב ויפנק אותי היטב. לא, הוא לא רוצה לשכב איתי, רק להתחבק ולהסתכל לי בעיניים, לדעת שאני איתו.

אה, אוקי.

מצד אחד - אני נשבעת לכם שזה מסוג המציאות שיש לקפוץ עליהם. אכטונג-זוגיות, כאן ועכשיו - רק להוסיף מים ולערבב. הבן אדם כבר מוכן להפוך אותו לאישה של חייו, וזה עוד לפני שהראית לו כמה טוב את מוצצת. מה עוד אנחנו צריכות בחיים חוץ מאיזה זכר נודד שיחמם את לילותינו, ועוד אחד שמצהיר על רצון בזוגיות. רק חסר שמישהו ידפוק לי נעל זכוכית, והכול יהיה הגיוני פה.

מצד שני - כאילו מה, אני מפגרת? זה הטריק הכי ישן בספר? זוגיות עלק. זיונים על בסיס קבוע הוא מתכוון. שמתי לב לזה כשהוא התחיל להשחיל לי ידיים לפטמות. אני אומרת - בוא ניקח את זה לאט, הוא אומר - למה את משחקת משחקים? אני אומרת - אני לא אוהבת שמשחקים לי בפטמות, הוא אומר - אני חייבת לגעת בך, את כל כך מושכת. אני אומרת - אני הולכת עכשיו, הוא אומר- תחזרי אחר כך.אמר אמר, ונשאר בחיים.

אולי עוד הייתי שוכבת איתו, אי אפשר לדעת איתי. אולי הייתי זורמת ונשארת לישון אצלו, ומשהו באמת היה יוצא מזה. אבל הרגע בו הבנתי כי לא מדובר באהבה אמיתית, היתה כשגיליתי שהוא מנשק כמו דג וסובל מחזה חלק מידי, עם כמה שערות סביב הפטמות ושתיים על הצוואר. מצטערת דארלינג, אבל אם אין משיכה מינית - זו לא אהבה אמיתית, ויסלח לי האל אם לרגע התנהגתי כמו גבר.

יצאתי משם מעט מהורהרת ומאוד מעורערת. מייד התקשרתי לאביגיל וסיפרתי לה את הסיפור. לא היה לה הרבה מה להגיד חוץ מ-"אז התמזמזתם, הא?" אתם יודעים מה? נשים! אני כזאת נשים! אפשר לנתח את המקרה הזה לפרטי פרטים ולתייג את הבחור כפסיכופט קליני. בוודאי, זו לא חוכמה, זה נורא קל לעשות את זה, כי אני אישה. אבל אם לא הייתי אישה, ולא הייתי חושבת יותר מידי - אולי הייתי מרוויחה משהו יפה נורא, עם מישהו מקסים וכריזמטי שאוהב לאהוב ולפנק. "אולי משהו דפוק אצלנו?" שאלתי את אביגיל - "אולי בעצם הגברים הם אלו שמנסים לצאת בסדר ואנחנו פשוט מכשפות פולניות וקרות לב?" 

- "ברור", היא ענתה - "תמיד אמרתי שאנחנו דפוקות" ומייד פנתה לספר לי על איזה לקוח דפוק שעבר אצלה וניסה לעשות עליה דאווינים של גברים מהסוג המלאיין והגרוש. "איזה דפוק הוא!" הסכמנו פה אחד וניתקנו כדי לאכול ארוחת ערב. אין ספק שהוא דפוק, גם ההוא דפוק, וגם ההוא וגם ההוא. זה שאנחנו לא בסדר, לא אומר שהם לא דפוקים.

אין מה להגיד, יצאתי מהסיפור הזה הרבה יותר אופטימית.

ירח מלא, כבר אמרתי?